כמה מילים על הספר "היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים" מאת ארנסט גומבריך (הוצאת ספרי עליית הגג)

Posted on 3 במאי 2016 של

2


לפני כמה חודשים כתבתי כאן על הספר "היסטוריה של הפילוסופיה לצעירים מכל הגילים" מאת נייג'ל וורברטון, ורק עכשיו הגעתי לספר שיצא לפניו בסדרה הזו – "היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילאים" מאת ארנסט גומבריך. יש לא מעט הבדלים בין שני הספרים האלה, אבל בסך הכל רוב הדברים שכתבתי על ספרו של וורברטון רלוונטיים גם לגבי ספרו של גומבריך.

רק שכאן אני צריך אולי ליישב את הקריאה בספר הזה עם פרט בביוגרפיה האישית שלי: ההשכלה האקדמית כוללת תואר ראשון בהיסטוריה וקצת מהתואר השני בהיסטוריה (תואר שהתפוגג לו בהמשך מסיבות שונות); לכאורה, ספרו של גומבריך לא תואם את רמת ההשכלה שלי ואולי היה אמור לשעמם אותי, שכן מטבעו הוא שטחי (דחיסת ההיסטוריה של העולם לפחות מ-400 עמודים לא מאפשרת התעמקות) ושפתו מיועדת לבני נוער (אם כי, כמו שכתבתי על ספרו של וורברטון, אני בספק עם בני נוער אכן קוראים את הספרים האלה).

ואכן, במהלך הלימודים שלי עסקתי בהיסטוריה באופן הרבה יותר עמוק ומרחיב דעת; עם זאת, מהשיעור הראשון ועד לסיום התואר, תמיד הרגשתי חסך בידע שטחי. הקורסים עוסקים תמיד בתקופה מסוימת ובטריטוריה מסוימת, ואין אף קורס שעושה איזו סקירה מהירה על אירועים בולטים מתחילת ההיסטוריה (ואפשר להגיד שיש לה נקודת התחלה – נקודה שקשורה בהמצאת הכתב – ומה שהיה לפני כן ייחשב כפרה-היסטוריה) ועד ימינו. בנוסף, כמו במקרה של ספרי "הפילוסופים הגדולים" שאני קורא בהם מפעם לפעם, גם בתחום ההיסטוריה אני אוהב לקרוא שוב ושוב על דברים שכבר למדתי – בעיקר כדי להיזכר ולקבע את הידע.

מהבחינה הזו "ההיסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים" הוא ספר מצוין. הוא קולח, רהוט, ונותן סקירה פנורמית על אירועים היסטוריים חשובים. אמנם אין כאן מידע שלא מופיע בויקפדיה, ויש אפילו כמה אי דיוקים היסטוריים שאל חלקם מתייחס גומבריך באחרית הדבר שלו (גומבריך כתב את הספר בגרמניה בשנת 1935 כשהיה בן 26, והושפע כמובן מהמקום והזמן שבו חי, במיוחד בכל הנוגע להיסטוריה של מלחמת העולם הראשונה. לכן החליט לתקן את הטעויות באחרית הדבר שכתב); אבל כוחו של הספר הוא באופן ההגשה של הפרטים ההיסטוריים ובברירה שלהם.

כמובן שגם כאן, כמו בספרו של וורברטון, ההיסטוריה נכתבת מנקודת מבט אירופוצנטרית, כשלהיסטוריה של סין, הודו, דרום אמריקה ואפריקה מוקדשים עמודים בודדים בלבד. אבל העובדה שמדובר בגישה אירופוצנטרית, לא אומרת שהידע ההיסטורי כשלעצמו לא רלוונטי; הקורא צריך להיות ביקורתי ולדעת שלמרות ההבטחה הגלומה בשם הספר, הוא לא ילמד פה את "ההיסטוריה של העולם", אלא על אירועים מסוימים בהיסטוריה של עולם, בעיקר אלה שנודעה להם השפעה כזו או אחרת על התרבות המערבית.

1453206321_190

"ההיסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים" הוא, אם כן, ספר מצוין לסוגו, וכמו שנהוג לומר בסביבתי הקרובה – "עושה את העובדה". מעבר לעובדה שהוא מאפשר לעשות סדר בכל מיני שמות ואירועים מההיסטוריה ולשים אותם על רצף כרונולוגי וטריטוריאלי, הוא גם מספק שלל פרטי טריוויה ואנקדוטות – שזו לדעתי אחת הסיבות העיקריות שבגללה אנשים אוהבים היסטוריה. ידעתם, למשל, שהשושלת המלכותית במצרים הייתה הארוכה בהיסטוריה (3,000 שנה)? ושהשם קרתגו הוא שיבוש של הרומאים לשמה של העיר הפיניקית "קרת-חדשת", כלומר "עיר חדשה"? ושסין קיבלה את שמה רק בשנת 213 לספירה, כששלט עליה הקיסר צ'ין שי הואנג די (ועל שמו היא נקראת)? אינסוף פרטים כאלה, שאת חלקם ודאי אתם יודעים ואת חלקם לא, צפים מתוך הספר, ועל כן הוא יוכל גם לעזור לכם בחידוני טריוויה ושיחות סלון. ומי לא רוצה להצטיין בחידוני טריוויה ובשיחות סלון?

____________________________

היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים, ארנסט גומבריך. מגרמנית: דן תמיר. הוצאת ספרי עליית הגג. 404 עמ'.

מודעות פרסומת
Posted in: עיון