שאלון המתרגמים: ניר רצ'קובסקי על תרגום הספר "הבטחת הנחש – התנ"ך בעיני איש מדע" מאת סטיב ג'ונס (הוצאת ספרי עליית הגג)

Posted on 31 בינואר 2018 של

1


1) לאחרונה ראה אור הספר "הבטחת הנחש – התנ"ך בעיני איש מדע" בתרגומך. נתקלת בקשיים או באתגרים במהלך תרגום הספר?

לרוב אני מתרגם ספרות יפה, שם אפשר לקוות שאם העברת נכון את הטקסט, העברת נכון גם את הרעיון שמאחוריו – גם אם לא לגמרי הבנת אותו או אפילו לא היית מודע אליו. לעומת זאת בספר מדעי – גם אם זה מדע פופולרי כמו כאן – אין מנוס מלהבין עד הסוף ולעומק את כל הדוגמאות, הניסויים והתיאוריות, אחרת גם הקוראים של התרגום שלך לא יבינו אותם. זה יכול להיות אתגר רציני. למזלי, בחיים קודמים לפני שהתחלתי לעסוק בספרות, למדתי ביולוגיה ועסקתי במחקר, כך שרבים מהנושאים שבספר לא זרים לי. שמחתי שמצאתי פתאום שימוש לידע ההוא, שכבר חשבתי שנלמד לגמרי לשווא…

2) היה קטע, פסקה או פרק שאהבת במיוחד בספר שתרגמת?

בימים אלה של היסחפות לדת וערפול מחשבה כללי, נחמד לקרוא משפטים של היגיון בריא פשוט כמו "אני תוהה לפעמים אם אלה שמלעיטים את תלמידיהם בתורות הנואלות שלהם בכלל מודעים לנזק שהם עושים; לא למדע, שהוא המקצוע שלי, אלא לתפיסת המציאות של חסידיהם. … למה לבנות פילוסופיה שמבוססת על דברים לא-אמיתיים כשיש לנו כל-כך הרבה דברים אמיתיים, וכל-כך הרבה דברים שעוד נשאר לגלות? אני תוהה, אבל בתהייה הזאת המדע לא יוכל לעזור."

3) כיצד הגעת אל מקצוע התרגום?

כאמור, בכלל תכננתי להיות ביולוג. אבל אחרי התואר השני רציתי לשקול את המשך הדרך והחלטתי לעשות הפסקה של כמה חודשים בפריז, ללמוד את השפה הצרפתית שתמיד רציתי לדעת. החודשים התארכו לשנים, ושם גם השתעשעתי בניסיונות ראשונים בתרגום של יצירות צרפתיות שאהבתי. כשחזרתי לארץ שלחתי את אחת הדוגמאות האלה לעורכת בהוצאת ספרים, שהתלהבה, ובינתיים נתנה לי ספר אחר לתרגם, ואחריו את "סוויטה צרפתית" הנפלא של אירן נמירובסקי, ומשם הדברים כבר המשיכו להתגלגל.

4) מה היה הספר הראשון שתרגמת?

"הנפשות האפורות" של פיליפ קלודל.

5) איזו יצירה היתה הכי קשה לתרגום עבורך ולמה? ומאיזו הכי נהנית?

בתרגום "נוטות החסד" של ג'ונתן ליטל, שמסופר כמונולוג של קצין אס-אס לשעבר, היה קושי פסיכולוגי, בגלל הצורך להיכנס לדמות הזאת ולדבר אותה בעברית. אבל מבחינה תרגומית נטו היו יצירות מאתגרות יותר, בעיקר כאלה שמשלבות הרבה סלנג, שזה תמיד כישלון ידוע מראש. אני חושב שבשנים האחרונות הכי נהניתי מ"קבצנים וגאים" של אלבר קוסרי, שזה ספר שגיליתי במקרה ומיד התאהבתי בו. הכתיבה שלו שמחה ואין בה שמץ נפיחות, זה נדיר בספרות הצרפתית. בכלל, כשאוהבים ספר תמיד כיף לתרגם אותו, וכשלא אוהבים זה תמיד סיוט.

6) יש מתרגם שמהווה השראה עבורך או אהוב עליך במיוחד?

נילי מירסקי, כמובן. היא מגשימה את מה שמבחינתי הוא אידיאל של התרגום, שקיפות שבדרך פלא יש לה המון נוכחות. ולאה גולדברג, ואלתרמן, וטשרניחובסקי, ושלונסקי, כל הענקים האלה שלא התביישו להוציא מתחת ידיהם יצירות יותר טובות מהמקור.

7) מהם הספרים האהובים עליך? ואיזה ספרים לא זכו למספיק הערכה לדעתך?

אני אוהב ספרים של שיטוט, של השתהות בזיכרון, של חיפוש אחר הזמן האבוד, כאלה שלא צריך למהר אתם ואפשר להסתובב בהם עוד ועוד במעגלים. ספרים שבשביל לקרוא אותם אתה צריך וקאנס ארוך בבית כפר בפרובאנס. מן הסתם אלה גם לא הספרים שזוכים להכי הרבה הערכה. למשל 'שיטוטים בברלין' של פרנץ הסל שראה אור בשנה שעברה בתרגום נפלא של טלי קונס וצלל היישר לתהום הנשייה. מעולם לא עבדה מתרגמת קשה כל כך על ספר יפה כל כך בשביל קוראים מעטים כל כך.

***

ניר רצ'קובסקי (1973) הוא מתרגם וסופר ישראלי. רצ'קובסקי נולד וגדל בחיפה. לאחר שסיים את לימודיו לתואר שני בביולוגיה החליט לנסוע לפריז, בה גר מספר שנים ובה גם הכיר את אשתו.
לאחר שובו ארצה החל לתרגם ספרים מצרפתית (וגם מעט מאנגלית), ופריצתו לתודעת הקוראים הייתה בזכות תרגומו לספר "סוויטה צרפתית"
 הסופרת הצרפתיה-יהודיה אירן נמירובסקי משנת 2006 ותרגומו ל"נוטות החסדמאת ג'ונתן ליטל משנת 2008. בשנת 2013 התפרסם רומן ביכורים פרי עטו, "בת אהובה", בידיעות ספרים, העוסק ביחסים שבין האצילה הצרפתיה בת המאה ה-17 מאדאם דה סבינייה לבין בתהבשנת 2015 זכה בתואר אביר במסדר האקדמאי מטעם ממשלת צרפת. רצ'קובסקי נשוי ואב לשניים, ומתגורר עם משפחתו בתל אביב. בימים אלה רואה אור ספר חדש בתרגומו – "הבטחת הנחש – התנך בעיני איש מדע" מאת סטיב ג'ונס – בהוצאת ספרי עליית הגג.

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר:

האם כולנו צאצאים של איזשהם אדם וחווה אמיתיים? האם בחלק מאיתנו – או בכולנו – מוטבעת המקבילה המולקולרית של החטא הקדמון? ואם כן, מה נוכל לעשות בעניין? האם המבול היה בעצם זיכרון של סיום עידן הקרח? ומה המדע יכול לספר לנו על מקורות האמונה?

בספר הבטחת הנחש הגנטיקאי והסופר הנודע סטיב ג'ונס מנסה לענות על השאלות האלה ועל הרבה מאוד שאלות מסקרנות אחרות, ולספר את סיפורי התנ"ך מנקודת מבט מדעית. הדרך שבה הוא מספר את הסיפורים היא פשוט מרתקת.

ישנם אנשים שמסרבים להכיר בכוחה של האמונה הדתית, אחרים מסרבים לקבל הוכחות מדעיות. בספר החלוצי הזה ג'ונס לא נכנס לעימות האינסופי בין מאמינים ללא-מאמינים; הוא גם לא מנסה "להפריך" באופן פשטני את מעשי הניסים המסופרים בתנ"ך ולהסביר אותם באופן מדעי. לעומת זאת הוא מראה איך השאלות שמעסיקות אותנו היום הן במידה רבה אותן שאלות שהעסיקו את בני-האדם בתקופת התנ"ך – אלא שהיום יש למדע תשובות לרבות מן השאלות האלה. הבטחת הנחש, בסגנון הבהיר והקולח שלו, הוא תוספת צלולה ומבריקה לסיפור המדעי הגדול ביותר שסופר אי-פעם.

סטיב ג'ונס הוא פרופסור לגנטיקה וגם מחבר מצליח של ספרות מדעית פופולרית, המאפשרת גם למי שאינם מדענים לזכות בהצצה אל הישגי המדע המודרני. ספרו כמעט כמו לווייתן: מוצא המינים נכון לעכשיו ראה אור בעברית והיה ללהיט (ספרי עליית הגג וידיעות ספרים). ג'ונס הוא זוכה המדליה על שם פאראדיי להנחלת המדע לקהל הרחב.

ניר רצ'קובסקי. צילום אבישג שאר ישוב

מודעות פרסומת