השאלון עם אורי ש. כהן, מחבר הספר "הנוסח הביטחוני ותרבות המלחמה העברית" (הוצאת מוסד ביאליק)

Posted on 21 באוקטובר 2017 של

1


1) מהם הספרים האהובים עליך?

פרימו לוי: אם זהו אדם; יהושע קנז: התגנבות יחידים; גרייס פיילי: מאוחר יותר באותו היום; ש"י עגנון: אורח נטה ללון; אידה פינק: כל הסיפורים; סמי מיכאל: שווים ושווים יותר; הומרוס: אילאדה. נטליה גינזבורג, כל אתמולינו. בכיתה י"ב קראתי את הספרים של פרימו לוי ונטליה גינזבורג והחלטתי שאני מוכרח לקרוא אותם במקור אז למדתי איטלקית. 

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

יגאל מוסינזון: חסמבה; טולקין: ההוביט ושר הטבעות; אברהם שלונסקי: אני וטלי בארץ הלמה; לאה גולדברג: איה פלוטו. אני חושב שההבדל בין שני ספרי החסמבה הראשונים שמתרחשים בתקופת המנדט ובין הספרים האחרים הוא אחד הגורמים הקדומים שהביאו אותי לכתוב את הנוסח הביטחוני.

3) מה הספר האחרון שקראת?

יורגיס יאטרומנולאקיס: דבר שקרה (ספר די מדהים שהופיע מזמן ב"כבשה השחורה", מין ספר סודי שעובר מיד ליד).

4) איזה ספר גרם לך לתהות 'על מה המהומה'?

עמוס עוז: סיפור על אהבה וחושך.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

אורלי קסטל בלום: הרומאן המצרי – הספר הכי טוב של הסופרת הכי חשובה. האלים עצלים של נתן שחם, ספר המופת של תש"ח.

6) מיהם הסופרים האהובים עליך?

פרימו לוי, אידה פינק, פיליפ רות', דנטה, אורלי קסטל בלום, הומרוס, גרייס פיילי, ג'וזף קונרד, ג'ון אורבך.

7) ספר שנתן לך השראה?

נתן אלתרמן: כוכבים בחוץ – אלתרמן והנסיון להבין אותו הם חלק חשוב ממה שהביא אותי להיות חוקר ספרות; החלק בספר שלי שעוסק בו הוא הלב.

8) ספר עיון מומלץ?

ז'אן אמרי: מעבר לאשמה ולכפרה. ספר שהאנושות מוכרחה לחשוב עליו אם היא רוצה להשאר אנושית.

9) מהם ספרי ה-"גילטי פלז'ר" האהובים עליך?

הפוסטים בקבוצת הפייסבוק "התחתנתי עם אידיוט"  – שילוב מנצח של אשמה על היותך גבר, על חלקך בעולם שהוא טרוריסט כנגד נשים, עם סוג של סיפוק על כך שיש תנועה, ויש גרועים ממך ואפילו הם זוכים לאהבה או לפחות לרחמים.

***

 

פרופסור אורי ש. כהן מלמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב. מספריו: "הישרדות" (רסלניג, 2007), "לקרוא את אורלי קסטל-בלום" (אחוזת בית, 2011). בימים אלה רואה אור ספרו "הנוסח הביטחוני" (הוצאת מוסד ביאליק) שמתאר את תרבות המלחמה העברית. ביום שישי הקרוב, 27/10/2017, יערך אירוע השקה לספר במשכן לאמנות עין חרוד החל מ-11:00 בהשתתפות יניב שפירא, פרופ' חנה נווה ופרופ' אריאל הירשפלד (הסעות יצאו מאוניברסיטת תל אביב ב-9:00, להבטחת מקום – ot.kipp@gmail.com).

לעמוד הפייסבוק של האירוע לחצו כאן.

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר:

'הנוסח הביטחוני' הוא תיאור של תרבות המלחמה העברית, מערכת רב-ממדית שמעצבת את החיים במלחמה מתמדת כגזרת גורל, ואת כוח המגן העברי – כתגובה טבעית לתוקפנות. זה ספר על הספרות הישראלית ועל האופן שבו השתתפה ביצירת השפה והרגש המצדיקים את השימוש בכוח משמאל ומימין. מתוך הידרשות לתפיסה המוכרת של "יורים ובוכים", הספר מרחיק לכת יותר מכפי שנעשה עד כה בחשיפת הסימביוזה של מוקדי הכוח הצבאיים והתרבותיים ובבדיקת התפקידים המורכבים שמילאה הספרות בגיוס הישראליות להוויית המלחמה.

'הנוסח הביטחוני' מציע קריאה חדשה בהיסטוריה האלימה של ישראל. כנגד התפיסה הנאיבית של התרבות כייצוג של המלחמה, עוקב ספר זה אחר האופנים שבהם התרבות והמלחמה מעצבות זו את זו. מפרספקטיבה חדשה זו מתאפשר לקוראים לבחון מחדש את הרגעים המכריעים בהיווצרותו של הכוח היהודי. בפרקיו השונים עוקב הספר אחר הקמתה של המיליציה ויצירת התודעה הרגשית המוליכה את היישוב מן השירות בצבא הבריטי, דרך הירידה למחתרת, ועד בנייתו של צבא סדיר ריבוני שיוצא למלחמה יזומה. הספר קורא מחדש את מלחמת תש"ח, בין השאר באמצעות שירתו של נתן אלתרמן, כחיבור בין שלוש מלחמות שונות באופיין. האחרונה שבהן היא מלחמת הגבול המוליכה מ-1949 למלחמת סיני ב-1956, זו המלחמה שקבעה את עתידה של ישראל כמדינה במלחמה מתמדת.

'הנוסח הביטחוני' מתאר את המנגנון האחראי לעיצוב ההיסטוריה המוכרת לנו; מדינה שנעה ממלחמה למלחמה בחוסר אונים ובחוסר רצון, שפעולתה העיקרית היא "מלחמה על הבית". המפגש בין הספרות ונגזרותיה להיסטוריה הצבאית ומונחיה – מפלוגות השדה ועד מלחמת יום הכיפורים – פורץ את המחשבה המקובעת על המציאות הביטחונית ואת הדיון הציבורי בשימוש בכוח.

מודעות פרסומת