השאלון עם דורית קלנר, מחברת הספר "עונות מעבר – רומן גלילי" (ידיעות ספרים)

Posted on 2 באוקטובר 2017 של

1


1) מהם הספרים האהובים עליך? 

במקום הראשון והרחק מעל כולם – 'מלחמה ושלום', המתבלה אצלי כל כמה שנים ואני שבה ורוכשת אותו מחדש. 'פרקי חיים של דובין' (מלמוד) הוא ספר שאני חוזרת אליו לעיתים מזומנות. ו'אהבה בימי כולרה', שעולה, לדעתי, אלפי מונים על 'מאה שנים של בדידות'. ו'השחקנים' של גרין, והרדי ב'הרחק מהמון מתהולל', ו'אורלנדו', ו'החייל האמיץ שוויק', ו'טיל אולנשפיגל', ו…ו… איזה כיף שהם רבים כל-כך!

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

אחי הגדולים הותירו בבית ההורים ספרי ילדים עבריים נהדרים – שירי ביאליק עם איורי גוטמן, המסע אל האי אולי (שטקליס), שירי הילדים של אנדה אמיר פינקרפלד, קדיה מולודובסקי, ע. הלל.  העולם הגדול הרחוק הצטייר לי, ילדת מושבה שכמותי, מסתורי ומושך, בעזרת 'המסע הגדול של ביבי' (מיכאליס) וסיפורי סלמה לגרלף לילדים. השתדלתי לחבבם על ילדי ועכשיו הגיע תורה של נכדתי.

3) מה הספר האחרון שקראת?

'חיי מיכלאנג'לו' של ארווינג סטון, שוב. לקראת נסיעה לפירנצה.

 

4) איזה ספר גרם לך לתהות 'על מה המהומה'?

הו, כאן ארוכה הרשימה עד מאד. או כמו שכתבו פעם – ילאה עטי מלתאר.

 

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

'הזקן הזה הקרח על האופנים' של יוסף בר יוסף, שאמנם היה מועמד לפרס ספיר אך נעלם איכשהו. כתיבה מופתית.

6) מיהם הסופרים האהובים עליך? 

זה הולך בזוגות; האירופאים – טולסטוי ובלזק. האמריקאים – רות ופראנזן.

7) ספר שנתן לך השראה? 

ספריה של מרילין פרנץ, הוגת הדעות הפמיניסטית, ובייחוד 'חדר הנשים' ו'הבת של אמה'. זה לא איך שהיא אומרת  – הכתיבה שלה פשוט איומה – אלא מה.

8) ספר עיון מומלץ? 

שני קבצי מאמרים מענינים עד מאד ומעוררים למחשבה – 'בזכות המשוגעים לדבר' של זנדבנק, ו'החיים וכל קסמם הרע' של ברונובסקי.

9) מהם ספרי ה-"גילטי פלז'ר" האהובים עליך?

ספריה של ג'ואנה טרולופ, הנוגעים באלגנטיות מרפרפת ברגעי משבר אצל הבורגנות הבריטית הנינוחה. ברגעים הכי דרמטיים שופתים שם את הקומקום ושותים כוס תה.

***

דורית קלנר היא סופרת וד"ר לכימיה ששימשה בתפקידים בכירים בתעשייה בישראל. אחרי שבשנת 2014 פרסמה את ספר הביכורים שלה, "עמקפלסט", בהוצאת ידיעות ספרים, בימים אלה רואה אור ספרה השני, "עונות מעבר – רומן גלילי", גם הוא בידיעות ספרים.

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר:

בכל בוקר אפשר להביט החוצה אל הוואדי הירוק ואל כרמי הזיתים. ביום יפה יימשך המבט אל הרי הלבנון עד לאופק, אל הארזים. עוד מעט יתמלא הנוף בדחפורים ובענני אבק, ובתים יתרוממו, קומה ועוד קומה.

אל הגליל חוזרים אנשים בשעת משבר, חייבים לקחת את עצמם בידיים. סמיון, למשל – השוטר הרוסי שפרש מההייטק, נעזב על ידי אשתו וחי עכשיו עם סבתו. או שירה, המורה לפילאטיס שבורחת מן העבר, אם לילד מתבגר שחוזרת, בלית ברירה, לגור אצל הוריה. רק בינתיים. בגליל גם מתחמקים נער ונערה מבית הספר, מחפשים מפלט במחצבה או בבית נטוש. שם, בין ערבים ויהודים, בין בעלי עסקים מציאותיים ובין בעלי אידאלים, מחלחלים התרעומת והאיבה וניטש המאבק העתיק על העתיד, על האדמה.

בגליל הזה מתגלות שתי גופות של שתי נערות, יהודייה וערבייה: אסנת ונור.

בין שלל החשדות והחשודים, אסור להיחפז ולהסיק מסקנות, אך נדמה שאף אחד אינו מסוגל לעשות כן. עונות מעבר הוא רומן רב-קולי ופוליתמטי, שבבסיסו תעלומת רצח מותחת, אך ביסודו מונחת תביעה תרבותית ופוליטית עקרונית, אשר קורעת חלון אל עצבי הישראליות העכשווית ומיטיבה להתבונן על ייאוש ועל תקווה, על ויתור ועל חלום.

בתבונה של נובליסטית גדולה מייצרת דורית קלנר מהלך עלילתי רב-עניין, שבו הלאומי מיוצג באמצעות חוויות פרטיות, ושאלות בדבר היכולת לזנוח את העבר לטובת הווה טוב יותר נענות בכנות וללא אשליה.

 

*) צילום תמונת שער: איציק בירן

מודעות פרסומת