השאלון עם אתי שחר, מחברת הספר "הדוקטור היווני מירושלים" (הוצאת ש.זק)

Posted on 7 באוגוסט 2017 של

2


1) מהו הספר האהוב עליך?

קשה לי לסווג את הספרים האהובים עליי. אציין מעט מהם. בצעירותי אהבתי את "תמונתו של דוריאן גריי" אוסקר וויילד. "החיים כמשל" של פנחס שדה. "הסימפונייה הפסטורלית" של אנדרה ג"אד, "המשפט" של קפקא, "על אהבה וחושך" של עמוס עוז. לכל הספרים הללו אוכל להוסיף רבים טובים לא פחות. בעיניי כמובן. לכל אחד יש סיגנון משלו. אבל כולם עצובים ואפילו טרגיים. אליהם אני מתחברת, ברמת של חמלה.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

"דירה להשכיר" הוא ספר הילדים שנמצא במרום מדפיי, שהרעיון המרכזי בו הסובלנות לאחר, לשונה, למבט אל תוך הפנימיות של האדם ולא רק לחיצוניותו.

"איה פלוטו" כלב שיש לו משפחה, מרק ועצם ואינו מסתפק בהם, בורח החוצה לעולם הגדול לחפש חברים ולבסוף נשאר לבד וחוזר הביתה למקום הבטוח. בדרך הילד (המאזין לסיפור,) ביחד עם פלוטו פוגשים בחיות ובצלילים.

לדעתי אלו שתי קלאסיקות שיכולות להוות אבני דרך לילדים בעיצוב אישיותם.

3) מה הספר האחרון שקראת?

לאחרונה קראתי את הסדרה של "החברה הגאונה" של אלנה פרנטה, אני נפעמת מכתיבתה הגאונית היוצרת מערכת יחסים סימביוזית. בין שתי חברות הגדלות בשכונה זנוחה בנפולי, כל אחת מהן מתפתחת בזכות השנייה וכל אחת פונה לכיוון אחר. אך תמיד זקוקות לקשר ביניהן.

4) איזה ספר גרם לך לתהות "על מה המהומה?

הספר "בעלת הבית" של נעה ידלין, באמת ובתמים אינני מבינה על מה המהומה. זוכת פרס ספיר היוצרת ציפיות גדולות על מאומה. שפה מאוד פשוטה, תמונות וסצנות לא ממש מרשימות. קראתי עד הסוף מתוך סקרנות. עניין אותי לדעת מה הבוחרים מצאו בספר. אני לא הצלחתי למצוא.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעת?

הספר של אלון חילו "מות הנזיר" ספר מעניין בהיבט של התקופה, "עלילת דמשק" 1840, הטומאה, הסטייה והאכזריות, כל אלו כתובים בשפה פיוטית נפלאה. אהבתי את הכתיבה והשפה, העלילה ריתקה אותי מאוד.

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

הסופר האהוב עלי הוא עמוס עוז. הוא מזכיר לי את המבט שלי לחיים ככלל ועל ירושלים בפרט. אוהבת את הכתיבה הלא מליצית והידידותית.

7) ספר שנתן לך השראה?

שלושה ספרים: הסימפוניה הפסטוראלית, המשפט ותמונתו של דוריאן גריי. בשלושתם דמויות מופת טרגיות. הדמויות והעלילה מלווים אותי במהלך חיי, את שלושתם קראתי בהיותי נערה ויותר מאוחר כבוגרת. בכל פעם חשתי את אותה חמלה כלפי הסופרים שכתבו את יצירות המופת הללו.

8) ספר עיון מומלץ?

"סודותיו של מורה נבוכים" מאת הפילוסוף מיכה גודמן, ספר המציג בעיה מהותית בעבודות של אל בהקשר הדתי.

***

אתי שחר סופרת, אשת משטרה בדימוס, עוסקת בגישור ומתנדבת בער"ן. השנה ראה אור הרומן השלישי שלה למבוגרים – "הדוקטור היווני מירושלים" (הוצאת ש.זק).

עוד על הספר:

מחברת שנמצאה זרוקה במחסן ישן, חושפת בפני רחלי סיפור עלום בתולדות ירושלים, בתקופת השלטון התורכי בארץ. זהו סיפור על משפחה יוונית מיוחסת שנכתב באהבה רבה ע"י אחות בבית החולים, שאותו ניהל ד"ר פוטיוס אפקילידס, אבי המשפחה.

הספר מגולל את קורותיה של המשפחה ועוסק בסודותיה, באהבות חוצות גבולות ובאכזבות, במגיפות הקשות שפקדו את העיר וביחסים בין אנשים ודתות.

בית אפוף מסתורין שתריסיו היו תמיד מוגפים, ואחד מיושביו – גבר כבן שישים, בעל הופעה חריגה בנוף הירושלמי – עוררו את סקרנותה של אתי שחר עוד בילדותה. לימים כשהחלה לכתוב ולפרסם ספרים, ערכה תחקיר מקיף בן ארבע שנים על הקהילה היוונית הנוצרית בירושלים, שהבית ויושביו, נמנו עליה. התוצאה – רומן בהשראת סיפור היסטורי שהתרחש בסוף המאה ה-19, בתקופה העותומאנית בארץ. זהו סיפורו של ד"ר פוטיוס אפקלידס שהגיע לארץ על פי דרישת הממשל העותומאני, כדי לנהל את בית החולים העירוני, וסיפורה של משפחתו המיוחסת – בנו אלכסנדר ושתי בנותיו – שהתגוררה בממילא.

ד"ר אפקלידס הלך לעולמו ב-1915 באחת המגיפות שניסה למגר.  ילדיו זכו בשטח אדמה במושבה היוונית ובנו בה את ביתם. זאת הייתה תקופה של עושר ורווחה כלכלית. הם נהנו מדמי השכירות של הבית בממילא ומירושה נאה. לאחר מלחמת העצמאות, הבית בממילא הפך לשטח הפקר,  ומקור הפרנסה העיקרי שלהם נשמט מידיהם. הם החלו לחיות בצמצום ונאלצו לעבוד למחייתם – הבנות בתפירה ואלכסנדר בהוראת אנגלית וצרפתית בבית ספר ברליץ. אחרי מלחמת ששת הימים העירייה קנתה את הבית בממילא והמשפחה חזרה לחיי רווחה.

אתי שחר לקחה את הסיפור ההיסטורי ורקחה ממנו עלילה בדיונית. את הפערים במידע על קורות המשפחה, מילאה בעזרת יומן שכתבה כביכול אחות שעבדה עם הרופא, ויצקה לתוכו שלושה סיפורים על אהבה עזה, חוצת עמים ודתות, אהבה שנדונה לכישלון: אהבתה של שרה האחות היהודייה לרופא הנוצרי, אהבתו של הרופא לאשה מוסלמית ואהבתו של בנו, אלכסנדר, לנערה יהודייה ממוצא הונגרי.

הבית ברחוב רחל אמנו 3 שבמושבה היוונית עומד על תילו עד היום. הוא נפתח פעם בשנה לקהל הרחב במסגרת  הפרוייקט "בתים פתוחים".

 

 

מודעות פרסומת