סיפורים מן הפרובינציה: בעלי חנות הספרים "מילתא" ממליצים על ספריהם של אלכס חנקין וויקטוריה ג'יימיסון

Posted on 29 ביוני 2017 של

1


אורה כותבת על "רקוויאם לציפור" מאת אלכס חנקין (קדימה בית הוצאה)

לפני כחצי מאה, בשיעורי המלאכה של המורה המטורפת רחל א., למדתי לתפור בחוט ומחט תך הקרוי "תך מכונה", שמהלכו הוא שתי פעמות קדימה ופעמה אחת אחורה. נזכרתי בזה כשהתחלתי לקרוא את  הנובלה "רקוויאם לציפור" כי כך נתפר הסיפור הזה, והמהלך הזה, של קדימה ואחורה , גם נותן לסיפור את המוזיקה המיוחדת שלו.

הנה דוגמא: הפסקה השנייה בספר נפתחת כך:

"ישבתי לצד שלמה, שבתחילת השיעור הזה עוד לא ידעתי שהוא שלמה, והתבוננתי לסירוגין בו ובמרצה החדש…."

בדיוק עמוד אחר כך, נפתחת הפסקה השלישית בספר כך:

"ישבתי אפוא לצד שלמה והתבוננתי במרצה ובשלמה לסירוגין, שלמה שאז עוד לא היה עבורי שלמה אלא איש זקן ועיוור שהפנה את אוזנו הימנית, שהותקן בה מכשיר שמיעה גדול, לכיוון המרצה…."

כשהגיע הספר הזה לחנות הוא משך את תשומת ליבי בשל שמו, כי יש (גם) לי פטיש לציפורים, אבל כשדרור בורשטיין כתב בבלוג שלו "המלצה דחופה" על הספר הזה, לא קראתי את ההמלצה עצמה, אבל רצתי לקנות ולקרוא את הספר, דוחה את כל תוכניות הקריאה שלי.

הציפור שבשם הספר, אינה בעל החיים המכונף, אלא הכינוי שנתנו המספר ושלמה למרצה בקורס "הציפור העברית". מרצה ששמו אינו מוזכר לאורך כל הספר, ב"תרוץ" שלא הציג עצמו בשיעור הראשון או בשיעורים שאחריו. "מרצה לא מוכר", כפי שמעיד עליו המספר מיד בתחילת הספר.

המספר ושלמה בחרו בקורס הזה בשל שמו –"הציפור העברית"(על אף שידוע לכל סטודנט שקורס בוחרים על פי המרצה). שאר המשתתפים המועטים בקורס נקלעו אליו כנראה משום ש"סתם להם חור במערכת".

סיפור המסגרת מעוגן מאד בקונקרטי – 1987, האינתיפאדה הראשונה, הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים. אבל הקורא, יחד עם ארבעת גיבוריו, נשאב אל עולמה של "הציפור העברית", שמסתבר שהיא אינה רק עברית, אלא מתכתבת עם הציפורים בשירתם של משוררים בכל השפות והתרבויות. משוררים ידועים, ומשוררים נשכחים.

וכמו "הציפור", שמצהיר בראשית השיעור הראשון "שאין ברירה וצריך לקבוע גבולות מסוימים לשיחה…" ואינו עומד בכך, כבר בשיעור הזה, ובבאים, ובכל מהלך חייו  בניסיון לכתוב את  הספר על "הציפור העברית", גם  אני איני יודעת. האם לכתוב על כך שגם שם המספר נותר חידה לקורא, על כך שגבי, הוא מן הסתם כינוי לגבריאלה, אבל יכול להיקרא  גם כ- הגב שלי,   ומה עם זה שגבי היא  "הנהגת"? האם "הציפור" הוא שליח שבא להפגיש בין המספר לגבי, או קופידון? (ועל הציפור כמלאך או הציפור כשליח מדבר בין היתר  הקורס) ואולי שלמה, המתיישב ליד המספר בשיעור הראשון הוא סוג של אליהו הנביא נסתר? והבדידות, מה? והנדודים?

האם יש קורס "משנה חיים", והאם יש ספר "משנה חיים" והאין אנו יכולים לדעת זאת רק בחלוף השנים?

מן הספר שניסה "הציפור" לכתוב נותרו רק כמה דפים תלושים. הטרגדיה של ה"ציפור" כפי שאני מבינה אותה, היא חוסר ההשלמה עם כך  שיש  "Road Not Taken",  (פרוסט. גם בעקבות שיריו יצא "הציפור " למסע חקר), ומן הסתם יותר מאחת.

ולמרות שכבר "ננזפתי" פעם על ידי קוראת יקרה, כשציינתי שספר מסוים דורש בשלות כלשהי הבאה עם הגיל, גם הפעם אני חושבת שמשא שנים עשוי לעזור. 

 

מיכאל כותב על "מתגלגלת" מאת ויקטוריה ג'יימיסון (הכורסא/מודן)

אני לא אוהב קומיקס.

זאת אומרת, אין לי שום בעיה מיוחדת עם קומיקס, או עם אנשים שקוראים את הז'אנר ואוהבים אותו, אבל אני מעולם לא התחברתי. לא לבאטמן ולא לסופרמן, וגם לא לרומאנים הגרפיים שיוצאים בשנים האחרונות בזה אחר זה. כבודם במקומם מונח, אבל אני מעדיף את המילים על רקע לבן.

היוצא מן הכלל – חייב להיות אחד, לא? –  הוא "קלווין והובס" המבריק של ביל ווטרסון. אותו אני יכול לקרוא שוב ושוב ושוב.

ולמרות כל הנ"ל, את "מתגלגלת" ממש אהבתי.

אולי כי סגנון הציור של ג'יימיסון, במיוחד בהבעות הפנים, מזכיר פה ושם את ווטרסון האדיר.

אולי זה חוסר היומרנות של הספר – ג'יימיסון, כך הרגשתי, לא מנסה להרשים את הקוראים או "לברוא את הז'אנר מחדש". היא פשוט רוצה לספר סיפור –  על נערה מתבגרת, שמבינה שמערכות יחסים, גם עם החברה הכי טובה, הן דבר שיכול להשתנות. כך אומרת אסטריד, הגיבורה, לקראת סוף הספר:

"מוזר איך הכל השתנה בקיץ הזה.

פעם הכל היה כל כך פשוט.

שחור ולבן.

שמח. עצוב.

החברות הכי טובות. האויבות הכי גרועות.

עכשיו הכל נראה כל כך… מסובך. מצאתי את עצמי מסתובבת בטריטוריות לא מוכרות.

אולי אצטרך לפלס לי נתיב משלי."

מהבחינה הזו, "מתגלגלת" הזכיר לי ספרי נוער מוצלחים אחרים, שגם עליהם כתבתי כאן – "ילד עיר" של שהם סמיט ו"הפחד לדרוס שליח פיצה" של רותי ויטל גילעד. אלה ספרים קטנים (כביכול), מינוריים, אבל "מים שקטים חודרים עמוק", כידוע.

***

מילתא – חנות ספרים, יעקב 36, רחובות. טל. 08-6498979.

דוא"ל: milta.books@gmail.com

פייסבוק: facebook.com/miltabooks

 

 

 

 

מודעות פרסומת