השאלון עם אורין מוריס, מחבר הספר "לרגל עבור מקום אחר" (הוצאת דביר ומכון הקשרים)

Posted on 1 באפריל 2017 של

2


1)  מהם הספרים האהובים עליך?

אני חושב ש״הרצוג״ של סול בלו, הוא הספר האהוב עלי, ולו בשל התקופה שקראתי אותו והייתי מאוהב מאוד במישהי שלא השיבה לי אהבה, וחיפשתי אותה חצי שנה בניו יורק כאשר כל מה שיש לי באמתחתי, הוא שמה הפרטי, Amy, ולבסוף מצאתי אותה בהרצאה של הדלאי לאמה בסנטרל פארק. היו שם אלפים כמובן, אבל עשיתי תרגיל מחשבתי; אמרתי לעצמי, מאיזו יציאה מן הפארק זאת תצא, וישבתי על ספסל צופה בהמוני אדם חולפים ב 72nd שבאפר-ווסט, והנה היא עוברת, שואלת, איך זיהית אותי, הסתפרתי והתארסתי ונפרדתי וכל זה,  ואמרתי לה שכבר חצי שני אני מחפש אותה ויש לי קלסתרון עם כל האפשרויות של הפנים אצלי על הקיר. וכשנפגשנו סופסוף, בדיוק גמרתי לקרוא את הרצוג, וככל שקראתי הוא התפורר, ובעמוד האחרון נשאר לי רק העמוד האחרון. והיא צחקה, אומרת; maybe you'll one day write  a book about it.

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

ספר הילדים האהוב עלי הוא ״גבעת וואטרשיפ״ שלא קראתי, אבל תמיד רציתי. איך אפשר שלא לאהוב משהו שאף פעם לא ידעת, ובפרט כאשר הוא מלא ארנבים שנושכים זה את זה, ומדממים. 

3) מה הספר האחרון שקראת?

אני קורא עכשיו ספר בשם ״יומן התעלומה של אורי גלר״, אותו חיבר רופא אמריקני ממוצא הונגרי, בשם אנדריאה פוהאריץ׳. מחבר הספר משמש כמעין סאנשו פנשה לגלר אבירו בעל הכוחות העל טבעיים, כאשר שניהם במסע התגלות והיעלם אחר אינטליגנציה חוצנית ממוחשבת, שמכתיבה צעדיהם מן העתיד לפני 600 מיליון שנים. אך אף אחד אינו יכול ממש לערוב לכוחות הפועלים ותכליותיהם השונות, ובמיוחד לא זוג שליחיהם עלי אדמות, המחבר ובעל הכוחות. זה ספר נהדר, כי הוא דון קישוט בלי אירוניה או פרודיה. אלא הדבר עצמו. ואני נהנה ממנו כפי שלא נהניתי מספרות כבר מזמן. כה צריך לכתוב, מתוך אמנותה גמורה בחיזרים וכיפוף מפתחות וכפיות.

4) איזה ספר גרם לך לתהות 'על מה המהומה'?

רוב הספרים שאני קורא אינם ראויים ממש לקריאה. לפעמים אני רואה פוסטים, שיש עליהם מלא לייקים, וכתוב משהו כמו, ״הרגע הזה של להישאר במיטה ביום קר, אפילו שהשעון צלצל לפני 40 דקות״. אבל אם בכל זאת לענות לשאלה, כל ספר הוא גרוע לפי דרכו. ספרי מהומה גרועים בדיוק כמו ספרים שקטים מאוד. פשוט האישיות שלהם מוחצנת כמו אצל בני אדם, נגיד. 

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

טוב, זאת תשובה בלתי נמנעת בשביל יצור מהזן שלי. אני מאמין שספרי שלי לא זכה להערכה מספקת, גם אם אינו כה טוב. אחרים מסבירים לי שעלי להיות אסיר תודה שדובר בו, ונכתב אודותיו וכיוצא באלה, אבל למען האמת, כל מי שאומר משהו שהוא נימה אחת פחות מגדול, משאיר אותי מלא צער. אז אפשר לומר גם שאני לקוח די קשה ומעצבן, בעניין הזה. אני כל כך מזלזל בבני דורי!

6) מיהם הסופרים האהובים עליך?

אין לי סופרים אהובים ובלתי. הם כולם כמו בניי, וגם כאשר אני נסלד מהם, אני משתדל לא להסגיר, ולא לנהוג איפה ואיפה. אפילו יהיו טיפשים גמורים. אני רוצה להיות אבא טוב לכל ילדיי כולם.

7) ספר שנתן לך השראה?

השראה זה שאלה של חיפוש. אני חושב שפיקאסו פעם אמר, שאם ההשראה מחפשת אותך, מוטב שתמצא אותך עובד. אז אני עובד בהשראה, ומוצא אותה בכל מי שבא לדפוק לי על הדלת, לו דלת הייתה.

8) ספר עיון מומלץ?

יש ספר שמצאתי פעם על ספסל שנקרא; ״הייתי סוכן של סטאלין״, וזה ספר ששעשע אותי נורא, עד שנאלצתי לעזוב איזו דירה והוא נשאר שם. זה ספר עיון שהשפיע עליי מאוד, אף שלא לקחתי שום צד במלחמת העולם השנייה, וסטאלין לא הפעיל אותי אז כסוכן. וגם לא לפני כן.

 

9) מהם ספרי ה-"גילטי פלז'ר" האהובים עליך?

אני לא מוצא חיבור בין המילה ׳גילטי׳, למילה ׳פלז׳ר׳. אם משהו מסב עונג או הנאה, איזה צורך יש לחוש אשמה? אפילו כאשר אני קורא את ההורוסקופ ב״ישראל היום״,של מזל גדי בעיקר, אני לא חש שום תעוקה. נהפוך הוא אני סקרן מה יילד יום.

 

***

אורין מוריס, יליד 1976, גדל והתחנך בירושלים. בעשור האחרון שימש כמבקר ספרות בעיתונים הארץ ומקור ראשון ובאתר וואלה!. בימים אלה רואה ספר הביכורים שלו – "לרגל עבור מקום אחר" (הוצאת דביר ומכון הקשרים). 

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן

עוד על הספר

מגעיל, דוחה, מזהיר, מיזנטרופי, פורנוגראפי, כמה לאהבה, יהיר, חושפני, וירטואוזי, פומפוזי. מתעב ושונא את עצמו. יורה לכל הכיוונים, לא דופק חשבון לכלום. נבזי, נועז, פורץ דרך, גאוני. אלה מקצת מהתארים שקופצים לראש כשקוראים את לרגל עבור מקום אחר, ספר הביכורים השערורייתי המבריק של אורין מוריס.  

 לרגל עבור מקום אחר הוא ספר לא שגרתי מכל בחינה. נכללים בו חומרים ביוגראפיים המתייחסים לאנשים חיים: בני משפחה, נשים, חברים, חברים לעבודה ועוד, ולצדם פרקי חיים בדויים. לעתים הוא אישי ואינטימי עד כדי כך מבוכה, הקורא תופס עצמו מגניב מבטים מהירים לצדדים, כמי שחושש שיתפסו אותו עושה מעשה לא הגון; אבל גם מחובר מאוד לזמנו ולמקומו, וכולל תובנות חברתיות ופוליטיות חריפות ובנוסף להן גם פרשנויות ספרותיות יפות ומקוריות להפליא.

אין לי מושג איך יראה ספרו הבא של אורין מוריס, משום שרק לעיתים נדירות הייתי יכול לנבא, כשקראתי את כתב היד של הספר הזה, מה יקרה בעמוד הבא. ואולם, ברור לי, שלרגל עבור מקום אחר ישאיר חותם של ממש בסצנה העכשווית של הסיפורת הישראלית.     

מודעות פרסומת