ראיון עם עינת טלמון לרגל צאת ספרה "המדריך הישראלי להנקה" (הוצאת עם עובד)

Posted on 17 בינואר 2017 של

1


הי עינת, אנחנו נפגשות כאן לרגל צאת ספרך "המדריך הישראלי להנקה" אותו כתבת יחד עם שלי גת וורד לב, ספרי לנו קצת על המדריך. מנין הגיע הרעיון ואיך הגעתן לעבוד יחד? מהי האידיאולוגיה שעומדת מאחורי הפרויקט הזה, פרט להנגשת המידע על הנקה לקוראות הישראליות? 

הרשתות החברתיות שופעות חומר על הנקה אז ההיעדר של ספר כזה אולי לא כל כך הורגש עד שהוא ראה אור. אנחנו זיהינו את הפוטנציאל הזה מבעוד מועד. על מדפי ספרים באנגליה ובספרד למשל ניתן למצוא כמה וכמה מדריכים שעוסקים רק בהנקה, בשפת המקור ומתורגמים. בעברית מידע על הנקה ניתן למצוא במדריכי היריון ולידה או גידול ילדים בהיקף של פרק פחות או יותר ובדרך כלל עם אותו המסר: להנקה יש יתרונות אבל זה בסדר אם את לא מעוניינת להניק ומפורטים גם יתרונות ההזנה בתמ"ל.

שלי, יועצת ותיקה, מהנדסת מכונות בהכשרתה ובעלת רשת מרפאות הנקה, הייתה מרצה שלי בקורס הדרכת הנקה. את עבודת הגמר שלי בקורס בחרתי להקדיש לשיח הרווח בהנקה בציבור, בתקשורת ובספרי הדרכה, מתוך הבנה שבעידן של תקינות פוליטית שפה בהחלט תורמת לבריאת מציאות. ורד, יועצת הנקה ותיקה ונטורופתית, הרצתה בקורס על הנקה ותזונה. שתיהן הסתובבו עם הרעיון זמן מה ואני מניחה שהצלע שהיתה חסרה היא זו שעוסקת במילים. כך חברתי אליהן.

האידיאולוגיה שלנו, אם לקרוא לזה כך (היום רווח מאוד "אג'נדה" לא?) היא קודם כל לא לעסוק באי הנקה, לא לשכנע להניק, או לומר את המובן מאליו שגם אימהות שאינן מניקות הן אימהות טובות. אנחנו לא בעמדה של לתת ציון לאף אחת. המטרה שלנו לספק מידע מהימן לכל המעוניינות להניק ולמעוניינים לתמוך בהן. מידע שאינו מבוסס על מיתוסים, דעות קדומות ובורות ביחס להנקה (אגב גם בקרב אנשי מקצועות הבריאות). אנחנו מאמינות שנושא חשוב כל כך שיש להידרש אליו בשלב מוקדם כל כך של ההורות שלנו דורש כובד ראש. ההחלטה ביחס להנקה חייבת להיות מבוססת על ידע ולא על מידע חלקי, או גרוע מכך על שטיפת מוח של פרסום. ידע הוא כוח ובחירה אמתית נעשית רק עם מידע מספק.

%d7%a2%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%94_-_%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a_%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99_%d7%9c%d7%94%d7%a0%d7%a7%d7%942

אחת הסיבות לכך שהמדריך מוצלח בעיני היא שהוא רב מימדי ומשלב מידע מדעי הנסמך על מחקרים, ידע תיאורטי ומידע פרקטי, חוויות אישיות של נשים אמיתיות ולא פחות חשוב תמונות שגם הן שימושיות במיוחד. אלו מדריכים או כותבים היוו דוגמה או השראה עבורכן?

תודה רבה שהבחנת בכך. באשר לידע הרפואי נסמכנו על ארגוני בריאות עולמיים ומשרד הבריאות הישראלי, שאגב להפתעתנו לא תמיד מיישר קו עם הנחיות ארגוני הבריאות העולמיים. ביקשנו את שיתוף הפעולה של אנשי מקצוע רבים וטובים ביניהם רופאות ילדים ומשפחה, רופאי שיניים, פסיכולוגית, מרפאה בעיסוק, אוסטיאופתית ועוד. דוקטור מירה ליבוביץ', חלוצת רפואת ההנקה בארץ, ניאותה להיות העורכת המדעית של הספר. במדריכים בשפות שונות לפעמים יש חלוקה די ברורה בין מדריכים שמיועדים לאנשי מקצוע למדריכים שמיועדים לאימהות. מכיוון שבעברית לא קיים מדריך הנקה לא לאנשי מקצוע ולא לאימהות, החלטנו לפסוח על שני הסעיפים ולנסות לכוון לכולם. החלטה לא פשוטה שדרשה מאיתנו בחירות ופשרות כאלה ואחרות בצמתים רבים. שיבצנו במדריך סיפורים ותמונות של אימהות בשר ודם שאנו מכירות, שכל אם יכולה להזדהות איתן, כל אחת עם האתגרים וההצלחות שלה.

הנקה היא נושא המעלה דיסוננס בעולם המערבי בכלל ובארץ בפרט; מחד הסמכויות הבריאותיות מעודדות אותנו הנשים להניק עד גיל שנתיים, מנגד המרחב הציבורי אינו מקבל הנקה של פעוטות או תינוקות גדולים, וגם בפן הפרקטי – חופשת הלידה מסתיימת תוך 3-6 חודשים. איך מיישבים את הדיסוננס הזה? או מה ניתן לעשות כדי לפתור אותו ברמה האישית והציבורית?

 יפה שאת מציינת את גיל שנתיים משום שזוהי דוגמה לכך שמשרד הבריאות הישראלי לא תמיד מיישר קו עם ארגון הבריאות העולמי: הוא ממליץ מפורשות להניק עד גיל שנה ואחר כך ההנחיה מעורפלת יותר. צר לי גם "לאכזב" אותך שבמדינות רבות בעולם המערבי הנקה בציבור מעוגנת בחקיקה ולא משמשת בסיס לדיונים מלהיטי יצרים כמו בארץ. ודאי ראית שהאפיפיור מעודד הנקה בכנסייה.

חופשת הלידה בתשלום בארץ נמשכת 14 שבועות. זו אחת הדוגמאות של אילוץ לעבוד "עם מה שיש": הפער הזה שבין אורך חופשת לידה בתשלום וההמלצה של משרד הבריאות על הנקה בלעדית עד גיל שישה חודשים. בפרק על הנקה וחזרה לעבודה ובפרק על שאיבת חלב אנחנו מתייחסות לפער הזה באריכות. בשורה התחתונה ניתן להמשיך להניק גם אחרי החזרה לעבודה באמצעות שאיבות, אבל לשם כך צריך להיערך בהתאם ולקבל תמיכה במקום העבודה.

לאחרונה יוצא לי להיתקל בחוקרים ובעיקר בחוקרות מתחום מדעי החברה שטוענות כי ההנקה מעכבת את הקריירה המקצועית של האישה. זו לא גזרת גורל. במדינות סקנדינביה יודעים זאת. מדובר בחברות שוויוניות ביותר כלפי נשים בין היתר בהזדמנויות בשוק העבודה, לצד שיעורי הנקה מהגבוהים במערב. זה כרוך כמובן בחקיקה מתאימה.

ii_%d7%a9%d7%a2%d7%a8

 תמונה: ליהי עמיצור לובל

ישנן הרבה תפיסות שגויות לגבי הנקה והספר בא להפריך חלק מהן ולתמוך בנשים שמוצאות עצמן נאבקות לא פעם על ערך טבעי ובסיסי בהורות. איזו אמונה/תפיסה היית רוצה במיוחד לשרש בנוגע להנקה?

אני אציין שלוש שחשוב לי להדגיש כדי ליצור שינוי. במישור המעשי מדובר באמונה ש"אין לי מספיק חלב". נאמר לאימהות רבות שתינוק צריך לינוק כל שלוש שעות, אלא שהוא לא קרא את הספר שבו זה כתוב… אך מכיוון שאמונה זו רווחת מאוד, האם עלולה לחשוב שתינוק המבקש לינוק במרווחים קצרים יותר, ולרוב כך הדבר בתקופת חייו הראשונה, עושה זאת משום שאין לה מספיק חלב והוא רעב. מכאן קצרה הדרך למתן בקבוק "כדי לראות כמה הוא אוכל", לאיבוד אמון של ממש ביכולתה של האם להניק ולהתנהלות הנקה שבסופו של דבר אכן גורמת לירידה בייצור החלב.

ברמה התודעתית היינו רוצות לשרש את הדעה, שרווחת לא פעם הן בקרב מתנגדי הנקה הן בקרב תומכיה, שהנקה היא "עסק" או "עניין" של האם בלבד ושצריך "לצאת לה מהציצי". כמובן שלמרבה המזל האם היא זו שמחליטה אם להניק (אגב זה לא תמיד היה כך בחברות פטריארכליות), אבל אסור להשאיר אותה לבד עם ההחלטה. לכולנו כחברה יש עניין שילדינו ינקו, הן כמשפחה והן בתכנון מדיניות בריאות הציבור. לשם כך צריך להתגייס לתמוך באם המניקה כי ללא תמיכה היא תתקשה להתמיד. מהי תמיכה אמיתית? במקום לשלוח את האם לנוח ולהאכיל את התינוק בבקבוק, מוטב לאפשר לה להתמסר להנקה בלבד ולהתגייס לעשות את כל יתר המשימות, להכין לה אוכל מזין, לעודד אותה על ההחלטה להניק. אנשי בריאות הציבור כמו אחות טיפת חלב ורופא הילדים צריכים להיות מצוידים במידע מהימן על הנקה כדי לתמוך באם המניקה מבחינה מקצועית, והממונים במקום העבודה צריכים לתמוך בהחלטה שלה לשאוב חלב במקום ולתת לה את כל הנדרש כדי שתוכל לעשות זאת. כחברה יש לנו החוסן הנדרש להכיל הנקה בציבור. אלמלא כן אנחנו דנים את האישה המניקה להיות מודרת מהמרחב הציבורי. ככלל עלינו להיות מודעים לכך שהנקה איננה עניין "חסכוני", "זול" או "בחינם". האם המניקה משלמת מחיר אם זה הזמן והאנרגיה שהיא משקיעה בהנקה וחוסר שוויון הזדמנויות בעבודה ובמרחב הציבורי. זה אינטרס של כולנו, במיוחד בחברה שמקדשת את ההורות, להפוך את המחיר הזה לנסבל וראוי.

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים קבעה שהנקה איננה עניין של סגנון חיים (לייף סטייל) אלא עניין של בריאות הציבור. ככזאת יש לדון בה במקומות ובפורומים הנכונים.

%d7%94%d7%a0%d7%a7%d7%94_%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f_-_47

 תמונה: שלי גת בית להנקה

המדריך משלב את שני עולמות התוכן מהם את מגיעה: מצד אחד מדריכת הנקה ומצד שני מתרגמת מספרדית ומבקרת ספרות; איך את משלבת בין הדברים ביומיום?

השילוב הזה הוא הגשמת חלום מבחינתי. שילוב של העיסוק המסעיר מבחינתי במילה הכתובה ובהנקה. אגב בדיעבד שמתי לב שכנראה בחרתי שני מקצועות שבהם אין תחליף לבן אנוש. ייעוץ הנקה דורש אמפתיה וקשר אנושי ותרגום דורש דקויות שאין בתרגום גוגל, אלא אם כן אנחנו משלימים עם תרגום בסגנון "כשאתה בהיריון" או "כשאתה מניק"…

כאמור את מתרגמת מספרדית במקצועך. את יכולה להשוות בין עבודת הכתיבה לעבודת התרגום? מי מהם מהנה יותר?

במלאכת התרגום יש מרכיב של כתיבה מחדש של טקסט בשפת היעד, ומנגד גם הכתיבה היא תיווך או מעין תרגום של רעיון למילה הכתובה, ודורשת דיוק. המחיר של חיים עם תרגום תורן הוא חרושת מילים בלתי פוסקת שבוחשות ומזמזמות מאליהן יום ולילה בניסיון למצוא את המילה הקולעת. גם בכתיבה זה כך. כשאת אמונה על כתיבת ספר מטבע הדברים החשיפה שאת מקבלת גדולה יותר. כמתרגמת לא תמיד מקפידים על ציון שמי בתקשורת. בביקורות לא תמיד המתרגם זוכה למילה על עבודתו אלא אם כן התרגום גרוע ואז המבקרים דואגים לעשות מזה מטעמים (ובצדק…). תהליך כתיבת הספר חייב אותי להישלף ממחשכי העבודה האינדיבידואלית, כי אנחנו שלוש, ודעתניות לא קטנות. נאלצנו לרתום את הטכנולוגיה כדי לגשר על המרחק הגיאוגרפי בינינו שכלל לאורך השנים זירות כמו תל אביב, ירושלים, המזרח הרחוק, הנגב, ספרד ואמריקה הלטינית. מסע במלוא מובן המילה. לא יודעת אם "מהנה" היא המילה המדויקת. היינו מודעות בכל רגע נתון שאנו עוסקות במשהו משמעותי וחשוב, ואולי נכון יותר לדבר על תחושת סיפוק, שלא בהכרח מלווה אותי בכל תרגום.

בתרגום מדי פעם אני בוחרת לוותר על החשיפה (הסמלית ממילא) שמתלווה לתרגום ספר בהוצאה ידועה, ונענית להצעות לתרגום ספרים פרטיים של אנשים, חלקם מוכרים בתחומם, עם סיפור חיים ראוי. אם הסיפור כתוב היטב בספרדית תענוג לשמור על האיכויות שלו בעברית ואם פחות, אז תענוג לשפר אותו בעברית תוך מתן כבוד לכותב ושיתופו בתהליך וכך מזדמן לי גם לערוך. מרתק.

2217514-5

בין שאר עיסוקייך את מפרסמת לעתים גם ביקורות ספרות בעיתון הארץ. מה דעתך על רמת הספרים שרואים אור בישראל? את אופטימית לגבי עתידו של שוק הספרים הישראלי?

כתבתי בעיקר ביקורות על ספרים שתורגמו מספרדית ומפורטוגלית. אינני קוראת הרבה ספרות מקורית עכשווית, גם לא כשצריך להשלים את הספר הרביעי בארבע במאה. רמת התרגום של ספרים לא תמיד מספקת וכשזה כך נפגמת ההנאה שלי מקריאת ספרים מתורגמים. מונופול של שתי רשתות איננו טוב ואין לי הרבה מה לחדש בעניין. לשמחתי ליד ביתי יש חנות עצמאית ואני משתדלת לקנות שם ככל שמזדמן לי. קיומן של הוצאות עצמאיות מבורך בהחלט אלא שאין די בכך כשלעצמו. רואים בהם לא פעם אור ספרים שמבטיחים ולא מקיימים ומנגד לא כל מה שאיננו מסחרי בהכרח איכותי. בשורה טובה של ממש תהיה הפחתה משמעותית במספר הכותרים שרואים אור בארץ מדי שנה.

02005005

בראיון אצלנו בעבר סיפרת שבזמנך הפנוי את מעדיפה לקרוא ספרי עיון; תוכלי להמליץ על ספרי עיון נוספים? ספרים שקראת לאחרונה ואת ממליצה עליהם או ספרים שאת נוהגת להיוועץ בהם

בוודאי. כאלה שנוספו מאז פגישתנו האחרונה וגם ותיקים יותר: "שתיקת השמיים", ניתוח יפהפה של עמוס עוז של סיפורי ש"י עגנון. אני מאמינה שמי שאמון על כתיבה ספרותית מיטיב להבין מחוקרי ספרות  יצירות של סופרים אחרים. "שטעטל, בייגל, בייסבול" על יהדות אמריקה מאת שמואל רוזנר. קריאה בו מעוררת דאגה מהנתק שמתהווה בין הדור הצעיר של יהדות ארצות הברית שמתמקד ב"תיקון עולם", ובין מדינת ישראל. "כל הדרך" ביוגרפיה מקסימה של יצחק נבון, "הורות כמעשה ניסים" מאת שי אור. מעט ארוך מדי אך מביא גישה חדשה להורות. "דילמת השפע" מאת מייקל פולן, מסע פוקח עיניים על מקורות המזון שלנו. מעלה הרהורים על אכילה מוסרית (רמז: לא בהכרח טבעונות). "סולם הערכים" מאת דיויד מנשה. המחבר קיבל גזר דין של מחלה חשוכת מרפא ובזמן שנותר לו יוצא למסע ברחבי ארצות הברית בין תלמידיו לשעבר כדי להיווכח מה הצליח להנחיל להם.  בשונה  משטף ספרים בסגנון שפוקד אותנו, מנשה מצליח לעשות זאת בלי טיפת קיטש. ספרה המטלטל של ג'נט וולס "טירת הזכוכית". ביוגרפיה ספרותית. מה שנראה בהתחלה כדרך נון-קונפורמיסטית ולא נעדרת קסם לגדל ילדים מחוץ לתלם מתגלה במהרה כהזנחה פושעת. כאם, הקריאה בספר היתה לי קשה ומשחררת בו בזמן. הבנתי שבין עיגול פינות מדי פעם ובין הזנחה פעורה תהום.

בספרדית אני קוראת את ספריו של רופא הילדים דוקטור קרלוס גונסאלס, תומך ומבין גדול בהנקה, שמנצל לטובה את מעמדו כלובש חלוק לבן ועושה הרבה יותר ממתן חיסונים ותרופות. הוא ניחן במנות גדושות של כישרון כתיבה, חוש הומור ושכל ישר ומחזיר להורים את הביטחון באינסטינקטים הטבעיים שלהם. למרבה הצער אנחנו בעידן שבו כנראה יש צורך באנשי מקצוע שיתנו להורים אישור לחבק את הילדים ללא הגבלה בלי לחשוש שיהיו "מפונקים", ולא להכריח אותם לאכול. גונסאלס בסגנונו הייחודי נוהג לשקף להורים איך הדברים נראים מנקודת מבטו של ילדם והתוצאה מפתיעה ומקורית. מקווה לתרגם אותו לעברית.

 33

***

עינת טלמון, מדריכת הנקה, מפרסמת מאמרים על היבטים שונים בהנקה, מנהלת מיזמי תרבות בינלאומיים, מתרגמת מספרדית ומבקרת ספרות וחברה באמצעי תקשורת שונים. אם לשתיים.

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר:

המדריך הישראלי להנקה הוא הספר המקצועי והמקיף ביותר שראה אור בעברית בנושא. הוא כולל מידע עדכני על הנקה ועל תחומים המשיקים לה ונכתב בסיוע אנשי מקצוע שהביאו את המידע המהימן והחדשני ביותר בין היתר בנושאים כמו ההיבט החיסוני של חלב אם, השפעת לשון קשורה על הנקה, מחלות ותרופות בהנקה, השפעת ניתוחי שד על הנקה, שיטות טיפול משלימות בתינוקות עם קשיים בהנקה ועוד. הספר מלווה בעשרות צילומים של אימהות שאותן ליווינו בהנקה ומשולבים בו סיפורי הנקה מעוררי השראה, אף הם של אימהות שליווינו. המידע הכלול במדריך מביא בחשבון את צרכיהן של נשים ואימהות מאוכלוסיות שונות כמו האוכלוסייה הדתית וכן את הנהלים הרווחים בבתי היולדות בארץ.

האם יש צורך בספר שכולו על הנקה? במדף הספרים הישראלי חסר מזה שנים מדריך מקיף ומקצועי שמוקדש להנקה ולכל נושא שמשיק אליה כגון השפעת הלידה על הנקה, דפוסי ההתפתחות של התינוק היונק, היציאות, דפוסי השינה שלו, תזונת האם המניקה והיבטים רבים ומגוונים נוספים. הנקה זוכה להתייחסות בספרי היריון וגידול ילדים בהיקף של פרק אחד בלבד ולא פעם בהשוואה עם ההזנה בתרכובות מזון לתינוקות תוך ציון "יתרונותיה " ו"חסרונותיה". כמו כן הרשתות החברתיות מתפקעות משפע מידע על הנקה, חלקו ממקורות לא מקצועיים בהגדרה, חלקו ממקומות שמתיימרים להיות מקצועיים וחלקו אכן מקצועי ומהימן אבל אימהות טריות, עם משאבי זמן ופניות נפשית מוגבלים עלולות לטבוע בשפע מידע, לפעמים סותר, בלי כלים להכריע. הספר הזה הוא עבורן, ועבור כל מי שצריך לספק להן מידע מהימן ועבור כל מי שיכול לתמוך בהן.  

ומה עם תרכובות מזון לתינוקות? לצד מחסור במידע מהימן על הנקה, לדעתנו אין מספיק מידע על השלכות ההזנה בתרכובות המזון לתינוקות. אימהות נחשפות אליהן כבר במחלקת היולדות, ומוקפות פרסומות בנושא על חשבון מידע רפואי תזונתי הולם. כך שלצד מידע מדוע כן הנקה, יש צורך להעמיק את המידע מדוע לא תרכובות מזון לתינוקות (על אף שיש לסייג ולציין שבמקרים רפואיים מסוימים כמובן שיש להזין בהן את התינוק). האם היא זו שמחליטה כמובן איך להזין את תינוקה אבל היא צריכה להיות מצוידת במידע כדי לקבל החלטה שמבוססת על בחירה אמיתית.

מעבר לוויכוחים לוהטים על הנקה בציבור אנו חשות שחסרה בשיח על ההנקה בגרות ובשלות שמעבר לצהוב ולסנסציוני, שתוביל אותנו לדיונים בנושאים חשובים באמת כמו יישום מדיניות תומכת הנקה בבתי היולדות, התאמת המלצת משרד הבריאות על הנקה בלעדית בששת החודשים הראשונים לאורך חופשת הלידה, או זכותה של אישה שחזרה מחופשת לידה לשאוב חלב לתינוקה בתנאים הולמים ועוד. כמו כן חסרה ההבנה הבסיסית שלא מדובר בנושא של סגנון חיים, אלא בנושא של בריאות הציבור. נושא שנוגע בכולנו והוא עניין של כולנו ולא רק של האם המניקה.

האם ניתן ללמד להניק ועוד מספר? באמת נשמע משונה שצריך ללמד להניק הרי הנקה היא דבר טבעי, לא? בעבר אימהות למדו להניק מצפייה בנשות השבט המניקות. אלא שהשבט התפרק ונשים מגיעות ללידה בלי שראו הנקה. ללימוד יש כמה רבדים: להכשיר את הלב להנקה, לספק מידע מעניין ומהימן ועוד. אחד הרבדים הוא  בהחלט גם ה"תכלס" – הצמדה נכונה של התינוק לשד, שהיא המפתח להנקה, תנוחות, כמויות חלב ועוד. נושאים אלו מוסברים בפירוט בליווי צילומים מאירי עיניים של אימהות שליווינו. לא ניתן לפתור כל בעיה שאם תיתקל בה באמצעות הקריאה בספר בלבד אבל אימהות יוכלו בעזרתו לדעת להבחין מתי ההנקה תקינה ומתי מומלץ לפנות לעזרה מקצועית.

נשים מניקות בישראל מסקר של משרד הבריאות שנערך ב-2012 עולה כי כ- 90% מהנשים שעומדות ללדת מעונינות להניק. נתון נוסף מצביע על כך שכמה שבועות אחרי הלידה חלה ירידה במספר הנשים המניקות, כלומר נוצר פער בין הכוונה למה שמתרחש בפועל. פער זה משקף את היחס המורכב להנקה בישראל. עידוד הילודה נתפס כמטרה עיקרית ויש תחושה שאחרי שהמטרה הושגה שאלת הזנת התינוק היא משנית יחסית. בבתי החולים לא תמיד נעשה הכול כדי לממש מדיניות תומכת הנקה, במיוחד שאימהות נתקלות בתרכובות המזון לתינוקות כבר בבתי היולדות ורבות מדווחות על לחץ להזין את תינוקן בתמ"ל. האם המניקה בקהילה מקבלת את המסר שחשוב להניק אבל לא בציבור. משרד הבריאות ממליץ על הנקה בלעדית בששת החודשים הראשונים, אבל חופשת הלידה נמשכת 14 שבועות וכו'. עם זאת אחוז הנשים המניקות במדינת ישראל גבוה יחסית וזה נזקף לגמרי לזכותן, במדינה שלא תומכת מספיק בהנקה.

זכויות האישה המניקה.  אי הנקה עולה בשיח זכויות האישה בהקשר של זכותה להחליט על גופה, ולא להניק. אנו מציעות נקודת מבט שונה: הנקה היא זכותם המשותפת של האם והתינוק. כדי לממש את הזכות הזאת האם צריכה להרגיש שהיא איננה לבד במסע המאתגר הזה. כלומר, היא זו שמניקה, אבל כל החברה צריכה להתגייס כדי לסייע לה כי הנקה היא עניין ואינטרס של החברה כולה. החל בבן הזוג ואבי התינוק, שצריך לעודד את בת זוגו על כך שהיא מניקה את תינוקם, להבין שאין "שוויון" בתקופה הזאת ולתמוך בה בכל דרך אפשרית, עבור בסבתא, או החמות, שלתמיכתן מכרעת לאם המניקה, אחות טיפת חלב ורופא הילדים, הבוס בעבודה, שאולי יש לו בבית תינוק יונק, וכלה בחקיקה שתומכת יותר בהנקה ומאפשרת לאם ולתינוק לממש את זכותם המשותפת.

על המחברות:

שלי גת, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC , מהנדסת מכונות בהכשרתה, מלווה מדריכות הנקה במסלול הכשרה ליועצות מוסמכות, מנהלת מרפאות "שלי גת בית להנקה", מייעצת לחברות שמפתחות אביזרי עזר בהנקה. אם לחמישה.

עינת טלמון, מדריכת הנקה, מפרסמת מאמרים על היבטים שונים בהנקה, מנהלת מיזמי תרבות בינלאומיים, מתרגמת מספרדית ומבקרת ספרות וחברה אמצעי תקשורת שונים. אם לשתיים.

ורד לב, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, נטורופתית. מייעצת בנושאי תזונה ואורח חיים ומלמדת בהכשרות מקצועיות שונות. בעלת הבלוג "מה יש להצריים" ומנהלת פורומים וקבוצות תמיכה בנושאי תזונה והנקה. אם לארבעה.

ההנקה מחברת בינינו ואנו מאמינות שהיא איננה קשורה לאורח החיים ולרקע של האם.

Advertisements