ראיון עם המתרגם עמר זכריא לרגל צאתו במצרים של הספר "מעבר מנדלבאום" מאת דליה כהן קנוהל

Posted on 6 בנובמבר 2016 של

4


שלום עמר, אנחנו נפגשים כאן לרגל יציאתו לאור במצרים של תרגומך לספר "מעבר מנדלבאום" מאת דליה כהן קנוהל. אז קודם כל, למה בכלל לתרגם לערבית ספרים עבריים?

עברית היא שפת ישראל והישראליים, וההיסטוריה המשותפת ביננו לבין ישראל עוררה בי התעניינות מאוד גדולה, במיוחד אחרי השלום. בעבר היתה ההתעניינות בישראל מטעמי מלחמה ועוינות. ולמרות שאני לא למדתי עברית מרצוני, אלא בגלל הציונים שלי בבגרות, התעניינתי מאוד בעברית ובישראל.

לאחר שלמדתי על ישראל, עברית, ויהדות מצאתי דברים לא נכונים שאנו במצרים יודעים על ישראל ללא קשר למציאות. גם מצאתי שיש, באמת, מחסור גדול באינפורמציה על ישראל ושרק המתמחים בנושא הם שיודעים על ישראל, בנוסף לכמה סופרים ומחברים שכותבים מכוונה תחילה להריע לישראל.

אני חשבתי שאני חייב לעזור בהבנה הנכונה לצד השני, לא מטעמי להטיב לישראל או להריע לה, אלא רק להעביר לקורא הערבי מה שכותבים בישראל לא רק עלינו אלא בכלל, כמה שאני יכול, ולהשאיר לקורא עצמו לשפוט.

אני אחד התומכים בשלום והדו-קיום ונגד האלימות והמלחמות, מצד שני אני בעד הזכויות של העם הפלשתיני והישראלי ושצריך להגיע לפשרה ולפתרון הסכסוך הממושך הזה ולעשות שלום צודק ובר-קיימא. לכן, אני מקווה שהעבודה שלי תצליח לחבר בין שני העמים ולתרום להכרה ביניהם, כי אם מכירים טוב אחד את השני נדע איך לחיות ביחד בשלום.

איך אתה בוחר את הספרים שאתה מתרגם ולמה בחרת דווקא בספר הזה?

כפו שציינתי אני מנסה כמה שאני יכול להעביר את הידע על הצד השני במטרה להכיר אותו טוב. לכן, אני מנסה לגוון את התרגומים שלי. תרגמתי עד כה 18 ספרים מעברית לערבית, רובם ספרי עיון בנושאי: יהדות, יחסי ישראל מצרים, פוליטיקה, ספרות (הספרים שלי: – מי כתב את התנ"ך? – חגים יהודים (חיבור) – אתרים יהודים במצרים – הסכסוך הערבי ישראלי, מבט משמאל – אותו איש יהודים מספרים על ישו – בין קהיר לירושלים – מאין באנו? הקוד הגנטי של התנ"ך – הציונות, מאה השנים הראשונת – האביב הערבי, מבט מישראל (מאמרים) – המסע הרחוק לאסיה – ישראל ואפריקה – לקסיקון החיים (רוביק רוזנטל) – מילון הסלנג הצבאי (רוביק רוזנטל),  אלף לילה דוט קום – נישואין וגירושין בישראל (חיבור) – התמונות שעל הקיר (רומן).)

רוב הספרים שלי הם ספרי עיון. חשבתי לגוון קצת ולהתחיל לתרגם ספרות עברית. זה היה אתגר בשבילי, כי לתרגם ספרות זה לא קל. אני רציתי לתרגם רומן חדש שיצא לאחרונה ומצאתי את הספר של ד"ר דליה קנוהל, הוא משך אותי בגלל הביקורת הטובה שנכתבה על הספר בישראל, ושהוא מספר על יהודי מצרים בשנות החמישים. היהודים חיו במצרים והיו חלק מהחברה המצרית, לכן רציתי לדעת איך זה מתואר בספרות הישראלית ולהעביר את זה לקורא המצרי. הספר גם מספר את הקשיים שנתקלו בהם היהודים שעזבו את מצרים ועלו לישראל. אני מכיר אנשים כאלה במציאות שעלו לישראל ואני בקשר אתם, והפליא אותי שעדיין הם קשורים למצרים מבחינה תרבותית. לכן היה מאוד חשוב לי להעביר את זה לקורא המצרי. הנושא הזה, גם כן, הוא נושא למחקר אצל חוקרי הספרות העברית במצרים. %d7%a2%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a7-%d7%9e%d7%a0%d7%93%d7%9c%d7%91%d7%90%d7%95%d7%9d

איך מתקבלים הספרים במצרים? מבקרים אותך על עצם התרגומים מעברית?

למרות שיש הרבה ספרים שתורגמו ויצאו לאור בשנים האחרונות אלא שבדרך כלל הספרים שבישראל מפרסמים שהם תורגמו במצרים הם שמושכים את תשומת הלב בתקשורת המצרית, ואז מבקרים את המתרגמים ומאשימים אותם בנורמליזציה עם ישראל. זה קרה בעבר עם המתרגם והעיתונאי חסין סראג ז"ל שתירגם את יסמין של אלי עמיר. ובמקרה שלי בשנה שעברה תרגמתי את הספר של העיתונאי לענייני ערבים ג'קי חוגי "אלף לילה דוט קום" והיה ביריד הספרים, ולמרות שכמעט כל שנה יש לי ספרים חדשים ביריד, אלא שבמקרה זה פרסמו בעיתונות המצרית "בפעם הראשונה ספר ישראלי ביריד הספרים". הם הסתמכו על כתבה שפרסם עיתון "ידיעות אחרונות" על הספר וראיון אתי ועם ג'קי וסיפרו שאנו גם חברים טובים מלפני יותר מ-15 שנה. העיתונאים במצרים לקחו את זה והאשימו אותי בנורמליזציה ואיך יכול להיות שאני חבר של המחבר, ואיך שכחתי מדם החללים המצרים שנפלו במלחמות עם ישראל, ושאני בוגד בפלשתינים, הפרשה הגיעה עד לשר התרבות וכתבו על זה יותר בעיתונות בכל העולם הערבי.

גם במקרה של שני הרומנים של "מעבר מנדלבאום" של דליה קנוהל, ו"התמונות שעל הקיר" של ציונית קופרווסר, שגרירות ישראל בקהיר פירסמה בדף הפייסבוק שלה ידיעה על תרגומי לשני הרומנים ושיבחו אותי. העיתונות במצריים ראתה את זה והדבר הסעיר אותם וכתבו שאני מעורר שוב את הסערות במצריים. היתה, לאחרונה, כתבה במגזין ממשלתי של 11 עמודים על התרגום שלי לשני הרומנים האלה והאשימו אותי שאני מקבל הוראות מישראל כדי לתרגם עובודות מסויימות, וכתבו שישראל ביקשה ממני לתרגם את שני הרומנים האלה כי הם מספרים על הרכוש של היהודים שהשאירו במצרים ועיראק, דבר שלא נכון בכלל. והיה בכתבה קריאה למנגנוני הביטחון לבדוק את הנושא. ובכתבה ראיינו גם פרופסורים לעברית באוניברסיטאות במצרים שגינו את העבודות האלה, שהם סוג של נורמליזציה ושהם מלמדים את הסטודנטים לא ליצור קשר עם ישראלים מחשש לנורמליזציה עם ישראל.

האם היו ניסיונות פוליטיים להתערב בעבודתך מהצד הישראלי או המצרי?

לא קרה אף פעם שהצד הישראלי או המצרי ניסה להתערב בעבודה שלי או בתרגומים שלי או בספרים שאני בוחר לתרגם או בהפצה שלהם. להפך, קרה בעבר שתרגמתי כמה ספרים שלא הצלחתי להגיע למחבר כדי לבקש אישור לתרגום והוצאתי את הספר בלי אישור. אבל, בשנים האחרונות משרד התרבות המצרי מדגיש על עניין האישור של המחבר, ולא נותנים לי את מספר הISBN של הספר בלי האישור של המחבר. והיו מקרים שהגעתי למחבר וביקשתי אישור ממנו והוא לא הסכים ולא תירגמתי. שר התרבות המצרי חלמי אל-נמנם יצא בתקשורת, אחרי הפרשה שלי עם הספר "אלף לילה דוט קום" של ג'קי חוגי והודיע שאין שום מגבלות על התרגום מעברית לערבית למתרגמים בודדים, והוא עצמו מעודד את זה. אבל, מצד שני הוא נגד הנורמליזציה עם ישראל, לכן המרכז הלאומי לתרגום מתרגם רק ספרים בעברית שאין להם זכויות, שעברו עליהם 50 שנה. jeki1

איפה ומתי למדת עברית?

אני התחלתי את הלימודים שלי בעברית בשנת 1989 באוניברסיטת קהיר, במחלקה של השפות המזרחיות וספרויותיהן. ומ1995 אני עוסק בתרגום מעברית לערבית, ובענייני ישראל כחוקר לענייני ישראל אחרי שלמדתי לימודים גבוהים, מדעי מדינה -לימודים ישראליים- בפקולטה למדעי המדינה, אוניברסיטת קהיר.

תוכל לתת דוגמאות למילים, משפטים או מונחים שקשה לתרגם מעברית לערבית? האם העובדה שמדובר בשתי שפות שמיות הופכת את התרגום לקל יותר לעומת שפות שהמשותף ביניהן מועט יותר?

בוודאי יש הרבה קשיים בתרגום מעברית לערבית. השפה הערבית שפה מאוד עשירה ויש בה הרבה רמות של כתיבה, והעברית במיוחד המודרנית משתמשים בה בשפה פשוטה וגם סלנג, לפעמים אני לא מצליח למצוא הסברים לכמה מונחים שהם בסלנג. וגם המילים שלפעמים מצוטטים מארמית או משפת חז"ל או ביטויים מהתנ"ך. יש מקרים שאני לא מצליח למצוא פירושים למילים אלה במילונים, אז אני פונה למחבר או לחברים ישראלים שמסבירים לי מה הכוונה. מהקשיים שגם אני נתקל בהם: הכתיבה בעברית מאוד ליברלית והיא לפעמים מתארת סיטואציות אינטימיות שקשה לי להסביר אותם בשפה ספרותית. ולא לשכוח את הקללות שבסלנג. מן המילים שאני זוכר עכשיו מהסלנג "נו, מה פתאום..". אני זוכר שמישהו נתן לי חלקים מהשולחן ערוך כדי לתרגם ולקח לי כמה ימים ולא הצלחתי לתרגם משפט אחד שלם. החזרתי לו את זה והתנצלתי שאינני יכול לתרגם אותו והסברתי לו שזה מאוד קשה בשבילי.

אין ספק שהעובדה ששתי השפות הן שפות שמיות עוזרת לי הרבה להבין טוב יותר את העברית כי הזמנים מאוד דומים.

מה היית רוצה שיקרה עם הספרים שאתה מתרגם מעברית? מה יחשב להצלחה?

החלום שלי הוא שכל הספרים שלי יימכרו, לא בגלל כסף אלא שאני ארגיש באמת שאני התחלתי ללמד את האחרים על הצד השני ולתרום בקירוב בין שני העמים וזו תיחשב ההצלחה שלי האמיתית. מה שנחשב גם להצלחה בעיניי שאני רואה את הספרים שלי במקומות אחרים מחוץ למצריים. אני מצאתי לא פחות מ7 מהספרים שלי בספרייה הציבורית של המלך פהד בערב הסעודית. וגם הספרים שלי בירידי הספרים בעולם הערבי כל שנה. ולמרות כל מה שהיה בתקשורת נגדי אלא שהספרים שלי לא הוחרמו, להפך אנשים התחילו לחפש אותם ולהתעניין בהם ומחכים לי כל שנה, ומה חדש אני מביא להם?

gerber-architekten-king-fahad-national-library-7

ספריית המלך פהד בערב הסעודית

יש סופרים עבריים או ספרים בעברית שאתה אוהב במיוחד?

בספרות אני אוהב לקרוא מהעיתונאים: ג'קי חוגי, סמדר פרי, צבי בר אל, סייד קשוע, בני ציפר. מהסופרים: סייד קשוע, א.ב. יהושע, אתגר קרת, אלמוג בהר, דליה קנוהל, ציונית קופרווסר, אלי עמיר, עמוס עוז, דוד גרוסמן.

ולסיום – תוכל להמליץ לקוראים על כמה ספרים שכדאי לקרוא לדעתך ?

בפוליטיקה מהספרים שלי: ישראל ואפריקה של ד"ר אריה עודד, המסע הרחוק לאסיה, ד"ר משה יגר, וגם אלף לילה דוט קום של ג'קי חוגי שממנו אני למדתי על העולם הערבי שבו אני חי ויש בו הרבה דברים שלא ידעתי לפני זה. בספרות: בוודאי, מעבר מנדלבאום של הסופרת דליה קנוהל שיש לה סגנון מיוחד והיא לא רק כותבת ספרות אלא שאתה לומד דרך הרומן על החיים במצרים ועל צרפת ועל איטליה ועל סופרים ופילוסופים. היא מגישה מנה שלמה של השכלה ותרבות בספר אחד. גם הספר "התמונות שעל הקיר" שהוא רומן אנושי עלי יהודי עיראק בשנות העשרים, שמושך אותך ואתה לא יכול לעזוב אותו עד העמוד האחרון. הרומן מלא הפתעות ורגשות, אני כמעט בכיתי במהלך התרגום שלו.

 xxj94rbnyasrnvf601c

***

עמר זכריא, תושב קהיר, הוא מתרגם מעברית לערבית. בימים אלה מתפרסם במצרים תרגומו לערבית של הספר "מעבר מנדלבאום" מאת דליה כהן קנוהל (הוצאת כרמל). 

לעמוד הספר בעברית לחצו כאן

עוד על הספר:

"מעבר מנדלבאום" הוא רומן ישראלי המתרחש בשנות החמישים. בשעה שהמדינה חוגגת עשור, ומחפשת גיבורים להתגאות בהם, מתפרסמת ז'קלין כהן היפה בעקבות כתבה בעיתון. היא נחשבת לאחת מעשר העולות החדשות המצליחות – כל שידוע עליה הוא שהיא ילידת צרפת, דוקטורנטית ומורה לצרפתית באוניברסיטה העברית. בראיון עם העיתונאית הנמרצת גליה, מתגלה הגיבורה כבעלת עבר מפואר, לוחמת ללא חת שהייתה חברה במחתרת נגד הנאצים בדרום צרפת. בכתבה נחשפו סיפורים על ארץ הולדתה וחינוכה ועלייתה ארצה. הכתבה, שפורסמה בהבלטה בעיתון פופולרי, מעוררת עניין בגידי, צבר נאה ממוצא ירושלמי גאה, בנה של בעלת הבית של ז'קלין. עד מהרה ניצתת האהבה והוא הופך לבן זוגה, אלא שכאן קורה הבלתי נמנע, כשגם אחיו יהורם מתאהב בה. המאבק על אהבתה נמשך באותו אביב של שנת 1958 וכל אותו זמן מצליחה ז'קלין להסתיר את סוד עברה, את זהותה האמתית. משולש רומנטי זה מגיע לרגע המבחן כאשר נחשפים פרקים בעברה אותם הסתירה.

ז'קלין בורחת לצרפת: מה עובר עליה עד שובה לארץ בשנות השישים? מדוע נעצרה ונכלאה בירושלים? מה עשתה במעבר מנדלבאום בדרכה לרובע הנוצרי בעיר העתיקה, ארבע שנים לפני מלחמת ששת הימים?

סיפור חייה של ז'קלין שופך אור על ישראל בעשור שקדם למלחמה: תל-אביב הקטנה; ירושלים החצויה; יחסי מזרח ומערב.

 

%d7%a2%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a7-%d7%9e%d7%a0%d7%93%d7%9c%d7%91%d7%90%d7%95%d7%9d

מודעות פרסומת