סיפורים מן הפרובינציה: בעלי חנות הספרים "מילתא" ממליצים על ספריהם של אלן בנט וקרסמן טיילור

Posted on 18 בפברואר 2016 של

2


מיכאל ממליץ על "כל כללי הטקס" מאת אלן בנט (אחוזת בית, מאנגלית: קטיה בנוביץ')

מֵעֵבֶר לְקַו הַמַּשְׁוֶה עוֹמֵד שֻׁלְחָן.
כְּשֶׁאַתָּה נִכְנָס בַּדֶּלֶת נָעוֹת מֵעָלָיו
נְיוּ-יוֹרְק, פָּרִיז, לוֹנְדוֹן. אֲבָל הַנֶּפֶשׁ הִיא אַפְרִיקָה.
לְפִי הַקַּעֲקוּעַ שֶׁחוֹרֵט הַזְּמַן בַּגּוּפִים תּוּכַל לְנַחֵשׁ.

פַּעַם הָיְתָה פֹּה עוֹנָה אַחֶרֶת,
הַקּוֹלוֹנְיָאלִיזְם הִצִּיל אוֹתָנוּ.
אָז לֹא יָכֹלְתִּי לַחְשֹׁב עַל חַיַּי בִּלְתִּי אִם בִּשְׁנַיִם,
כְּשֶׁהַשֵּׁנִי תָּמִיד גּוֹזֵל אוֹתָם מִמֶּנִּי.
עַכְשָׁו נוֹתַרְנוּ הַפְּרָאִים לְבַד.

אָדָם, חַוָּה, כָּל כָּךְ רָחַקְתִּי מִכֶּם.
כָּל צַד אַתֶּם נִמְצָאִים מִמֶּנִּי בַּצַּד הַשֵּׁנִי,
וַאֲנִי מְנַתֶּרֶת אַחֲרֵיכֶם מֵעֵבֶר לְעֵבֶר
עִם תִּינוֹק הַזְּמַן הַחִוֵּר, הַמִּתְקַצֵּר בִּזְרוֹעוֹתַי.

("הנפש היא אפריקה", נורית זרחי, מתוך "עצמות ועננים", מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד, 2010)

אין מנוס, כשקוראים את הספר הזה, מלהאמין שמצבו הקיומי הבסיסי ביותר, ואולי הטבעי, של האדם, הוא בדידות. לפי בנט, זוגיות (או משפחתיות) פשוט לא עובדת. לכן נזכרתי, תוך כדי הקריאה בו, בשירה של נורית זרחי, שבדרכה האניגמטית אומרת בו, לדעתי, את אותו הדבר.

בספר שלושה סיפורים, שבכולם מככבים אנשים לא נעימים במיוחד. ולמרות זאת, אי אפשר להפסיק לקרוא עליהם, כי מדי פעם בנט משבץ משפט עליהם או שלהם (באמירה או במחשבה), שמשנה לרגע את היחס אליהם, והופך אותם לאנושיים כל כך, לאמיתיים.

בסיפור הראשון, "הבגדים שלעורם", מגלים בני זוג לונדוניים, מוריס ורוזמרי רנסום, שדירתם נפרצה ורוקנה כליל. מאום לא נשאר, אפילו לא סבון כלים או עיפרון. בניסיון למלא את הבית מחדש (כמה סמלי!), רוזמרי מבינה דברים על חייהם ועל נישואיהם,שלא הייתה מודעת להם קודם לכן. ההבנה האיטית הזו כתובה נהדר, מתוך ידע על ההתנהגות האנושית על כל צדדיה, כולל – ואולי בעיקר – הקטנוניים והמזוייפים.
בסיפור השני, "סמיכת הידיים", אזכרה למעסה-צמרת של החברה הלונדונית הופכת למסכת של סודות ושקרים, וגם כאן בנט מצליח לכתוב דמויות איומות בצורה נפלאה.
הסיפור השלישי, "אבא! אבא! לפיד אימה", שבו מתעקש בן ללוות את שעותיו האחרונות של אביו, הוא הוכחה ניצחת לכך שפולניות איננה עניין של גיאוגרפיה. היא קיימת גם באנגליה:

"'איזה מן בנאדם היה אבא שלי?'
דודה קיטי הירהרה.
'הוא אף פעם לא אמר מילה רעה על אף אחד. הוא היה מוכן תמיד לעזור לכולם. מפנה את השלג. סוחב את הפחם. כזה טיפוס הוא היה. הוא היה קדוש. אתה דומה יותר לאמא שלך'."

למרות שהסיפורים כתובים נפלא, הספר הזה לא יעשה אתכם מאושרים יותר, כי הוא לא מוציא אותנו, את בני האדם, באור חיובי במיוחד. וכשמבינים פתאום שבנט לא כותב (רק) על עורכי דין מהחברה הגבוהה בלונדון או על המעמד הבינוני-נמוך בערי השדה האנגליות, אלא ממש על כולנו, יש בכך משהו די מייאש.
אבל ככה זה בדרך כלל כשמביטים במראה, לא?…

מיכאל 26

אורה ממליצה על "מען לא ידוע" מאת קרסמן טיילור (זמורה ביתן, תרגום ואחרית דבר אשר טרמון)

לפני ימים אחדים נכנסה ל"מילתא" לקוחה וביקשה את הספר "מען לא ידוע". היא אמרה שהיא רוצה לתת אותו במתנה. בעצם היא רוצה לתת אותו להמון אנשים, וגם שילמדו אותו בבית הספר, "לפני שיהיה מאוחר מדי".

אני לא יודעת אם מלמדים את הספר הזה בבית הספר, או ילמדו, ומכל מקום, באקלים המסתמן ילמדו אותו כפשוטו. היינו – עליית המשטר הנאצי בגרמניה וגורלם של היהודים ושל מתנגדי המשטר. אני תוהה אם יהיו מורים אמיצים דיים לעשות את האנלוגיה לכאן ועכשיו. אני תוהה כמה מורים יראו את האנלוגיה הזו בכלל.

יש שיגידו שאני והלקוחה הנ"ל מגזימות, ושדברים "כאלה" לא יכולים לקרות אצלנו, אבל הספר הזה חזה את הנולד, בדייקנות מפחידה.

מדובר בספר דקיק, צריך שני עותקים על המדף כדי להבחין בו בכלל. כתבה אותו עקרת בית אמריקנית , לא יהודייה, ככל שידוע לי, בשם קתרין טיילור. הוא פורסם בשנת 1938 בכתב עת אמריקאי ששמו "סיפור", תחת שם העט ה"גברי" קרסמן טיילור, המורכב משם נעוריה ומשם בעלה של המחברת. בתקופה שבה ארה"ב, כמדיניות מוצהרת, התעלמה מעליית הנאצים בגרמניה, והתייחסה לכך כאל  עניין פנים-גרמני, המחברת היתה קשובה למכתבי ידידים מגרמניה, וסטודנטים אמריקניים בברלין, והבינה מה ש"גדולים" ממנה הבינו שנים רבות אחר כך.

הספר כתוב כחליפת מכתבים בין שני שותפים אמריקניים, יהודים ממוצא גרמני, שאחד מהם שב עם משפחתו לגרמניה. ראשיתה של ההתכתבות בנובמבר 32 וסופה במרץ 34. לקראת הסוף יש מכתבים  מאמריקה לגרמניה, שאינם נענים, חוץ ממכתב נואש אחד, המתחנן שהמכתבים מאמריקה יהיו זהירים יותר. המכתב האחרון מאמריקה לגרמניה שב לאמריקה ועליו מוטבעת החותמת "מען לא ידוע"…

אורה 26

 

***

מילתא – חנות ספרים, יעקב 36, רחובות. טל. 08-6498979.

דוא"ל: milta.books@gmail.com

פייסבוק: facebook.com/miltabooks

 


ביום שלישי 23.2.16, בשעה 20.30, יתארחו ב"מילתא" המתרגם איתן בולוקן והמתרגם והסופר דרור בורשטיין, לערב לכבוד ספרם "בידיים ריקות שבתי הביתה – פסוקי זן" (הוצאת אפיק). התכנסות ב-20.00 ליין ולכיבוד קל. הכניסה חופשית.


 

 

 

Advertisements