סיפורים מן הפרובינציה: בעלי חנות הספרים "מילתא" ממליצים על ספרי השירה של לאה גולדברג וסירקה טורקה

Posted on 7 בינואר 2016 של

3


אורה ממליצה על "מוקדם ומאוחר" מאת לאה גולדברג (ספרית פועלים)

הפעם כן נדברנו… והוחלט שהפינה הראשונה לשנת 2016 תוקדש לספרי שירה.

רבים אינם יודעים שספרי שירה רבים מאוד-מאוד רואים אור בארץ. הסיבה היא ה"דיאטה" שקובעות רשתות הספרים הגדולות ללקוחותיהן. יום אחד נכנסה לחנותנו לקוחה, התרווחה על הכורסא הממוקמת מתחת לחמשת מדפי השירה שלנו, ואמרה  "הו, הנה חנות כלבבי" (או משהו בסגנון). מתברר שזמן קצר קודם לכן ביקרה בחנות של אחת הרשתות בעיר סמוכה לזו שלנו (לא נסגיר) ושאלה על ספרי שירה. מנהלת החנות החוותה בידה לעבר חצי-מדף ספרי השירה היחיד והמדולדל למדי.  הלקוחה שלנו שאלה "זה הכל?, ונענתה – "כן,  וגם זה יותר מדי".

ובכן, יוצאים ספרי שירה של משוררים אנונימיים, המוציאים את ספרי הביכורים שלהם בהוצאה עצמית או בהוצאות המתמחות בספרי ביכורים. משוררים צעירים ומבטיחים  מקבלים "חסות" של משוררים ועורכים ותיקים וידועים יותר, וספרי שירה יוצאים לאור בהוצאות כמו הקיבוץ המאוחד, מוסד ביאליק ועוד. יש הוצאות המתמחות בספרי שירה כמו "קשב לשירה" של המשורר והמתרגם רפי וייכרט ויש את "הליקון" – עמותה לקידום שירה. יוצאים תרגומי שירה של משוררים ידועים וידועים (לנו) פחות מכל קצוות תבל ומחדשים ספרי שירה של משוררים נשכחים. חוץ מביאליק. את שירת ביאליק למבוגרים לא ניתן להשיג! (לתשומת לב הוצאת דביר).

אני בחרתי להמליץ על ספרי השירה של לאה גולדברג. ומבלי להיכנס לדיון אקדמי אומר רק זאת: לכל תוגה ועצב שלי היא כתבה שיר, כאילו הכירה אותי אישית. אבל היא "הכירה" גם את  אמי, שהרי היא כתבה עליה בשיר "שיבולת ירוקת העין" וללא ספק, על הוריי נכתב השיר "זיכרון שלושה דרכים". או לא? אני חושבת שרבים רבים משיריה הולחנו בדיוק מסיבה זו. ההזדהות המוחלטת עם מילות השיר היפות והפשוטות. ועל אף ששירתה נחשבת עצובה, יש בה גם הרבה אופטימיות.

דוגמא אקראית ?

שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא מָש זִכְרוֹ מִמֶּנִּי
וּבָרְבִיעִי פָּרַסְתִּי אֶת הַלֶּחֶם
וּבָרְבִיעִי פָּתַחְתִּי אֶת הַצֹּהַר
וּבָרְבִיעִי רָאִיתִי אֶת הַיָּם.
וּבָרְבִיעִי יָדַעתִּי שֶׁהַיָּם
יָפֶה מְאֹד וּמֶרְחָבוֹ כָּחוֹל
וּבְמַשַּב הַרוּחַ הַמָּלוּחַ
רֵיחַ הַיָּם, לֹא טַעַם דִּמְעוֹתַי.

 
אורה 20

מיכאל ממליץ על "עמוק בלב היער" מאת סירקה טורקה (כרמל, מפינית: רמי סערי)

אני מבקש להוסיף רק מעט על מה שכתבה אורה:

כשאותה לקוחה סיפרה לנו על התשובה שקיבלה, היא ציינה שאותה מנהלת-סניף אמרה לה "אנשים לא קונים שירה", וזו הזדמנות טובה לדבר על ביצים ותרנגולות. כשמחזיקים בחנות חצי מדף של ספרי שירה, ודאי שאנשים לא יקנו שירה. האם הרשתות משקפות את טעם הקהל או מנסות לקבוע אותו?

"אֲחָדִים אוֹהֲבִים שִׁירָה", כתבה ויסלבה שימבורסקה (ותרגם רפי וייכרט), "אֲחָדִים – זֹאת אוֹמֶרֶת שׁלֹּא כֻּלָּם. אֲפִלּוּ לֹא הָרֹב אֶלָּא הַמִּעוּט. בְּלִי לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת בָּתֵּי הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם מֻכְרָחִים וְאֶת הַמְשׁוֹרְרִים עַצְמָם, אֲנָשִׁים אֵלֶּה הֵם שְׁנַיִם לְאֶלֶף".

שימבורסקה טעתה.

גם אם הם מיעוט, רבים אוהבים שירה. הם צמאים לה ומחפשים אותה.

פשוט צריך לדעת איפה לחפש.

אני בחרתי להמליץ על ספרה של סירקה טורקה, משוררת פינית נפלאה, ששיריה תמיד קרובים לטבע – לבעלי החיים, לעצים ולאדמה – וגם לבני האדם.

אני לא מבקר שירה ולא מתיימר להיות כזה. האופן שבו אני מדבר על שירה הוא אינטואיטיבי, וכשניסיתי לחשוב איך לתאר את השירה של טורקה, עלה בדעתי שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לומר שהיא מזכירה לי את שישי בערב, זמן מיוחד שאין כמוהו בכל העולם.

מי חשב שפינלנד הקרה, המושלגת וישראל הרותחת קשורות זו לזו בקשר הדוק כל כך?

בּוֹא אִתִּי לָאַגָּדָה, קַר כָּל כָּךְ:

אֲפִלּוּ רוּחַ הַחֹרֶף מִשְׁתּוֹחַחַת בְּלֶכְתָּהּ בָּרְחוֹב.

בּוֹא, נֵלֵךְ לָאַגָּדָה, לַסֵּפֶר הַפּוֹרֵחַ הַגָּדוֹל.

קֹדֶם לִכְרִיכָתוֹ,

אַחַר־כָּךְ לְתוֹכוֹ.

נִבְנֶה קֵן לַבְּכִי, לְכָל דִּמְעוֹת הָעוֹלָם.

הֱיֵה אַתָּה הַטָּהוֹר, וַאֲנִי אֶהְיֶה הַצְּלוּלָה,

הֱיֵה אַתָּה הַתַּנְחוּמִים וְנֶחָמַת כָּל הָעוֹלָם.

סַכִּין הַיָּרֵחַ טוֹבֵעַ

בֶּחָזֶה הַמִּתְנַשֵּׁף שֶׁל הֶעָנָן,

וְהַכְּאֵב מַפְשִׁיט אֶת הַכּוֹכָב

מַטָּה, עַד כָּאן.

בֵּית הָאַגָּדָה יָרֹק וְקָטָן בְּיַעַר יָרֹק כָּל כָּךְ,

מִתַּחַת לְכַף יָדוֹ הַיְרֻקָּה שֶׁל אֱלֹהִים.

וְהַלֵּילוֹת כֹּה קְדוֹשִׁים, כֹּה צְלוּלִים

מִסָּבִיב לְיָמֵינוּ הָעֲיֵפִים.

 

מיכאל 20

 

***

 

מילתא – חנות ספרים, יעקב 36, רחובות. טל. 08-6498979.

דוא"ל: milta.books@gmail.com

פייסבוק: facebook.com/miltabooks

מודעות פרסומת