סיפורים מן הפרובינציה: בעלי חנות הספרים "מילתא" ממליצים על ספריהם של קטי רויפי, ג'וליאן בארנס, טרומן קפוטה וקולט

Posted on 1 באוקטובר 2015 של

2


מיכאל ממליץ על "עוד רוחה עודי רודפת" / קטי רויפי (כנרת), על "ארתור וג'ורג'" / ג'וליאן בארנס (זמורה ביתן) ועל "בדם קר" / טרומן קפוטה (כתר) 

"… כל מחבר סיפורים שואלים אותו לעתים קרובות: שמע-נא, חביבי, האמנם קרה הדבר שכתבת עליו? – והנה אתה עומד כגולם ומושך בזקנך. מובן מאליו, שקצת הדברים קרו באמת, אבל כולם?… הרי לא ייתכן, שתרוץ אחרי האנשים ופנקסך בידך, ותרשום בדיוק נמרץ את כל מוצא פיהם ואת כל מעשיהם! ומלבד זאת – כלום יכול אתה לדעת מראש, שפעם תכתוב עליהם ספר? הרי ברור הדבר, לא כן?
ואולם רבים מן הקוראים, כגדולים כקטנים, מתייצבים לפניך בפישוק רגליים ומכריזים בתוקף: אדוני הנכבד, אם אין ממש במה שכתבת, אין סיפורך עושה עלינו כל רושם! ולאלה רצוני לענות: בין אם קרו הדברים בפועל ובין אם לא קרו – אחת היא, ובלבד שיהא המעשה אמיתי! מעשה אמיתי הוא מעשה שעלול להתרחש בדיוק כשם שאתה מתארו בסיפורך. הבנתם את זאת? אם כן, הרי תפסתם עיקר חשוב מעיקרי האמנות. ואם לאו, אין בכך כלום…"

(אריך קסטנר, "פצפונת ואנטון", אחיאסף, 1949)

 

אחד הסרטים האהובים עליי הוא "רמז מסתורי", קומדיית מתח מעולה המבוססת על משחק הקופסא (!) "הרמז". כשם שבמשחק פתרון התעלומה שונה בכל סיבוב – פעם זו גברת רקיע בחממה עם אקדח, ופעם פרופסור שזיפי בחדר הביליארד עם מפתח צינורות – כך גם לסרט הגאוני הזה יש שלושה סופים אפשריים, כשביניהם מופיעה שקופית המכריזה "כך זה יכול היה לקרות, אבל מה דעתכם על זה?"

שלושת הספרים שעליהם אני ממליץ השבוע – בכל מאודי – מבוססים על אירועים שקרו באמת. האמנם התרחשו האירועים בדיוק כמו בספרים? אין לדעת, יש לשער שלא. רוב הסיכויים שלא, אבל כמו שאומר אריך קסטנר בהקדמה ל"פצפונת ואנטון", "אחת היא, ובלבד שיהא המעשה אמיתי."

בספר "בדם קר" משחזר טרומן קפוטה את האירועים שהובילו לרצח של ארבעת בני משפחת קלאטר בקנזס ב-1959, וגם את האירועים שנבעו מן הרצח, עד להוצאה להורג של זוג הרוצחים. את הספר כינה קפוטה "רומן לא בדיוני" ובכך הניח את היסודות לסוגה ספרותית חדשה.

ב"ארתור וג'ורג'" ג'וליאן בארנס מתאר את המפגש הבלתי-צפוי בין ארתור קונן-דויל לבין ג'ורג' אידלג'י, שנחשד בהריגת חיות משק בקהילת ווירלי הגדולה שבמרכז אנגליה. הספר מתקדם לסירוגין ומתאר פרקים בחיי שני הגברים במקביל, עד לפגישתם ולניסיונותיו של קונן-דויל לטהר את שמו של אידלג'י. זהו ספר בריטי מאוד – אי אפשר לצפות למשהו אחר, כנראה, כשעוסקים בספר על יוצרו של שרלוק הולמס. הולמסיאנים שאינם מכירים אותו יתענגו עליו כמו על חקירה חדשה, ומי שאיננו מחובבי הולמס ייהנה מרומן משובח.

כשניגשתי, לקראת ההמלצה, לספר "עוד רוחה אותי רודפת" עלה בדעתי שבקלות הייתי יכול לתת אותו כתשובה לשאלון "קורא בספרים", בקטגוריה "איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך". איזה ספר מופלא! רויפי מתארת את מערכת היחסים בין לואיס קרול לאליס לידל , הילדה שהיוותה השראה לספרים "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" ו"מבעד למראה". בעוד שספרו של בארנס מהדהד היטב את סגנונו של קונן-דויל, רויפי בוראת עולם שהוא כולו שלה, וכתיבתה עוצרת נשימה, לא פחות. כל פסקה בספר היא פנינה, וחובה לציין כאן את תרגומו המשובח של קובי מידן.

בקריאה חוזרת של ההמלצה, אני רואה שלא כתבתי הרבה על הספרים, ואולי מוטב כך. באמת עדיף לקרוא אותם ולא עליהם; שלושה ספרים אמיתיים, לפי הגדרתו של קסטנר.

הדבר, אם תרצו, היה ככה, אבל אולי אחרת.

סיפורים 6 מיכאל

אורה ממליצה על "החתולה" / קולט (רסלינג)

מי תנצח בקרב על לבו ועל נאמנותו של אלן, הנשוי הטרי, רעייתו היפה קמיי או החתולה הסגולה, היפהפייה, סהה?

במסווה של סיפור על משולש אהבה לא שיגרתי, מספרת קולט (1873-1954) על צער הפרידה ממחוזות הילדות ועל קשיי ההסתגלות לחיי הנישואים של גבר צעיר עשיר ומפונק בפריז של ראשית המאה ה-20.

אבל כוחו של הספר הזה אינו רק בסיפור כשלעצמו. קולט פורשת בפני הקורא תיאור של הבית, על רהיטיו וכליו, תיאור של הגן ושל הרחוב, של גינונים ומנהגים. תיאור מדויק של תקופה ומקום, וכל זה מבלי להפוך לטרחנית.

יפים במיוחד הם תיאורי הטבע (כן-כן!). למשל כך:

"בואי, פומה קטנה שלי, בואי…חתולת פסגות שלי, חתולת לילך שלי, סהה, סהה, סהה…ישובה מעליו על אדן החלון, לא נענתה סהה להפצרותיו. הוא לא ראה אלא את צלילתה, צללית חתול, על רקע השמיים, את סנטרה הרכון, את אוזניה הנטויות אליו בערגה… השחר הקר, השחר שלפני קום הרוח, מצא אותם לפעמים יושבים על המרפסת המזרחית, מביטים לחי אל לחי בשמיים המתבהרים ובלהק היונים הלבנות הנוטשות בזו אחר זו את הברוש היפה של הפולי-סן-ז'אם…היא הלכה וכחשה שוב, ואלן חשב שהיא קלילה ומקסימה, אבל הוא התייסר בראותו עד כמה רכה היא וסבלנית, ככל מי שמתקיימים עד כלות על הבטחה"

קראו! וקראו גם את "שרי" של אותה המחברת. שם בת דמותה של החתולה היא לאה, "גברת שעשועים" (ככה קוראים לזה…) מזדקנת.

סיפורים 6 אורה

***

מילתא – חנות ספרים, יעקב 36, רחובות. טל. 08-6498979.

דוא"ל: milta.books@gmail.com

פייסבוק: facebook.com/miltabooks

bw5a4665

צילום: נוגה אלמי-הנטקה
מודעות פרסומת