סיפורים מן הפרובינציה: בעלי חנות הספרים "מילתא" ממליצים על ספריהן של נורית זרחי וטאנה פרנץ'

Posted on 17 בספטמבר 2015 של

2



אורה ממליצה על הספר הפנטסטי של נורית זרחי (ידיעות ספרים) 

נורית זרחי כותבת שירה ופרוזה לילדים ולמבוגרים, ולא פעם מיטשטשים הגבולות (אני, למשל, התודעתי לסיפורי הילדים שלה אחרי גיל 40…). יצירתה אניגמטית ורבת קסם, שלא לומר מכושפת.

בספר הפנטסטי מאוגדים עשרה סיפורים, שרובם יצאו בעבר כספרים נפרדים, והאהוב עליי מכולם הוא "אמורי אשיג אטוסה".

אמורי היא תלמידה בבית ספר לקוסמים. במבחן הסיום היא מקבלת שני מזלגות ועליה לכשף אותם ולהפוך אותם למשהו אחר. "את זוכרת מה הדבר שנחוץ בעולם", אומר לה המורה, "משהו חזק, משהו מהיר, משהו קָנִי, משהו מָכִיר".

אמורי מנסה, אומרת את מילות הכישוף, היא מצליחה להפוך את המזלגות לורדים, לגולות, לצדפים. אבל אלו אינם עונים על ההגדרה של המורה. בניסיון האחרון (כמעט) הופכים שני המזלגות לזוג ג'וקים מגעילים ואמורי נכשלת בבחינה.

לאחר שהיא מרטיבה את שני הג'וקים המגעילים בדמעותיה ולאחר שהיא מנהלת איתם דיון פילוסופי על "לא בכוונה", שזה בעצם "בכוונה אחרת", עושה אמורי אשיג אטוסה מאמץ נוסף ו… הקסם קורה! שני הג'וקים הופכים לשני סוסים אצילים ויפהפיים.

והסיפור מסתיים כך:

"טוסי, אמורי אשיג אטוסה. עכשיו טוסי לך אל תוך העולם.

קדימה, קדימה, טוסי על משהו נפלא, משהו מלהיב, משהו דָהִיר, משהו אָהִיב".

וזה, בעיני, אחד המשפטים היפים ביותר שנכתבו בספרות העברית, לילדים או למבוגרים.

את הספר מלווים איוריה היפים-לא-פחות של רותו מודן.

 20150916_083855

מיכאל ממליץ על ספריה של טאנה פרנץ': "בלב היער", "דומות", "בית מספר שש עשרה" ו"חוף רפאים" (הוצאת מודן).

הבחירות של אורה ושלי ל"סיפורים מן הפרובינציה" נעשות באופן עצמאי ובלתי תלוי.

כשאורה גילתה לי שתמליץ על ספרה של נורית זרחי, עלה בדעתי שיש משהו משותף  לזרחי ולטאנה פרנץ', והוא הכנות הבלתי-מתפשרת שבה הן מתייחסות לגיבורים (ולקוראים) שלהן. חוסר-הסלחנות האמיץ הזה הוא שהופך אותן, כל אחת בסוגתה, לסופרות גדולות באמת.

אני לא מחבב סופרלטיבים כשזה נוגע לספרים. ההגדרות הרי כל כך נזילות, וכמו הנהר של הרקליטוס, משתנות תדיר: "הספר הכי טוב שקראתם", "הסופר/ת האהוב/ת עליכם", "עשרת הספרים הטובים ביותר שאתם לא מכירים", וכאלה. (אין בכך כדי לפגוע בחשיבותו של השאלון של "קורא בספרים" או בהנאה שהייתה לי במענה עליו!)

 לאור האמור לעיל אני לא יכול להצהיר שטאנה פרנץ' היא סופרת המתח הטובה ביותר כיום, אבל אני כן יכול לומר בבטחה שהיא בחמישייה – וכנראה גם בשלישייה – הפותחת.

הגיבורים של פרנץ', הבלשים והפושעים כאחד, הם אנשים שבורים, אנשים פגומים. הכפילות הזו רק מגבירה את האמינות של העלילות, זה נכון, אבל רדוקציה-נוסח-שיעור-ספרות שכזו עושה עוול לספרים, שהם יצירה עשירה ומורכבת כשם שהיא אמינה. המונחים "מטלטלת" ו"הופכת-קרביים" סובלים מעודף שימוש ברשימות ביקורת, אבל אין הולמים מהם כדי לתאר את הכתיבה של פרנץ'.

למעשה, טאנה פרנץ' לא כותבת ספרי מתח פסיכולוגיים, אלא רומנים פסיכולוגיים שבמקרה, על הדרך, הם גם מותחנים. "בית מספר שש עשרה", במיוחד, הוא ספר שבו עלילת המתח משנית לעומת הנבירה בפצעים הפתוחים של מאקי, הבלש האירי שחוזר לשכונת ילדותו ולבית הוריו.

באופן אישי, "בלב היער" ו"דומות" הם החביבים עליי מבין הארבעה (דמותה של הבלשית קאסי מדוקס היא מופת של כתיבה ריאליסטית שלמה ומהודקת) אבל השניים האחרים נהדרים גם הם.

20150916_084243 (1)

***

מילתא – חנות ספרים, יעקב 36, רחובות. טל. 08-6498979.

דוא"ל: milta.books@gmail.com

פייסבוק: facebook.com/miltabooks

1656321_221541671366043_574945094_n

מודעות פרסומת