ביקורת אורחת: מיטל קרנר על הספר "האילוף" מאת קנזבורו אואה (הוצאת כתר)

Posted on 5 ביולי 2015 של

1


יש הרבה דרכים להגיע לקרוא ספר; אני משתמשת לרוב בהמלצות כאלה ואחרות, וכשמצטברות מספיק המלצות על ספר אחד, אני משתכנעת שזה הזמן לקרוא אותו. על הספר הזה לא שמעתי כלום לפני שהגעתי אליו. רכשתי אותו במכירת ספרי יד שנייה שנמכרו ב-10 ₪ כל אחד. בין מבחר הספרים הזולים, תהיתי לעצמי האם מסתתר כאן ספר שאני באמת רוצה לקרוא ולא רק כאלה שאתפתה לקנות בגלל מחירם. ואז נתקלתי בספר "האילוף" של הסופר היפני קנזבורו אואה שהעטיפה שלו מצאה חן בעיני. בתור חובבת סופרים יפנים, הופתעתי שמועלם לא נתקלתי בשם הסופר או הספר שנראה בהוצאה יחסית חדשה. אחרי תקופת השתבחות קצרה מהרגיל על המדף שלי, בחרתי להתחיל לקרוא אותו בעיקר כי הוא היה נראה לי קליל – 6 סיפורים לא ארוכים במיוחד עם עמודים מרווחים יחסית. בכל פעם אני מופתעת מחדש לגלות שבערימת הספרים שעוד לא קראתי מסתתרים להם ספרים שיכולים לכבוש את ליבי.

הנה מה שכתוב על גב הספר:

האילוף הוא קובץ סיפורים פרי עטו של הסופר היפני קנזבורו אואה, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1968 (טעות בגב הספר, קיבל את הפרס ב-1994) ואחד הקולות היפים והחשובים ביותר בספרות המאה ה – 20. לאואה סגנון מיוחד במינו, המשלב אסתטיקה חמורה ובלתי מתפשרת ועדינות אותנטית וחפה מכל רגשנות. בכל הסיפורים שבקובץ הזה מתרחש מפגש – לעתים מזעזע ולעתים מרתק: לעתים אדם מול אדם ולעתים תרבות מול תרבות. בסיפורים "אלם פתע", "האילוף", "הכבש האנושי" ו"היום מלחמה" אואה מפגיש את האדם היפני עם הכובש האמריקני, וברקע, המעבר מימי מלחמה לימי שלום. בסיפור "רגליו של האחר" נפגשים שולי החברה עם מה שנחשב מתוקן וראוי להערכה. בסיפור "שפע המתים" אואה בוחן את המפגש החמקמק והטורדני של האדם עם עברו.

קנזבורו אואה התפרסם ביפן ובעולם כולו בתור הומניסט המבקש את דרך הפשרה כפתרון צודק של קונפליקטים פוליטיים. בהקשר זה מתקיים דיאלוג פורה ביינו ובין אינטלקטואלים ויוצרים מחוץ ליפן, ובהם הסופר הישראלי עמוס עוז; חילופי המכתבים בין אואה לעוז מתפרסמים כנספח לספר זה.

L_275540

הספר מכיל 6 סיפורים באורכים שונים בתוספת פתח דבר מאת המתרגמת שונית שחל פורת וחליפת מכתבים בין הסופר לעמוס עוז. הסיפורים "האילוף", "אלם פתע", "רגליו של האחר", "שפע המתים", "הכבש האנושי" ו"היום מלחמה" הצליחו כל אחד בדרכו להפתיע, לזעזע ולמשוך אותי להמשך קריאה. בכולם המלחמה משמשת רקע לסיפור. הסיפורים עצמם קשים מבחינת הנושאים הנבחרים, אך יחד עם זאת הם מלאים רוגע וקבלת המציאות (לפחות כפי שהיא בעיני המספרים הילדים/נערים). בכל הסיפורים התקשורת הלוקה בחסר בין המספר לדמויות האחרות יוצרת אווירה של בדידות מצד אחד וקירבה לא צפויה מהצד השני.

הסיפור "האילוף" מביא את החיבור בין שבוי מלחמה שחור לתושבי כפר קטן. התפקידים של השולט והנשלט מתערבבים ככל שחולפים הימים.

'ומה הולכים לעשות איתו? העזתי ושאלתי.

'נחזיק אותו עד שנדע מה הם רוצים שמה, בעיר.'

'להחזיק?' אמרתי בהפתעה, 'כמו חיה?'

(מתוך הסיפור "האילוף")

הסיפור "רגליו של האחר"  מספר על חייהם של ילדים חולי שחפת שאיבדו את היכולת ללכת במקלט סגור. אורח החיים שהם מסגלים לעצמם מתערער יום אחד שמגיע סטודנט מהעולם שבחוץ.

חיינו, שעברו בתוך קיר רירי עבה של אדישות, היו שקטים ושלווים. אף על פי שהיה זה מצב מוזר של הסגר וניתוק מהעולם החיצוני, לא תכננו לברוח ולא היינו להוטים לשמוע חדשות מהחוץ. אפשר לומר שהעולם החיצוני לא היה קיים בעבורנו. חיינו לנו בתוך הקיר חיים מלאי עליזות.

(מתוך הסיפור "רגליו של האחר")

בסיפור "שפע המתים" לוקח על עצמו סטודנט לספרות עבודה בחדר מתים של האוניברסיטה ובעקבות טעות כלשהי מוצא את עצמו עובד שעות נוספות כשלא ברור אם יקבל על כך תשלום.

תחושת עייפות הולכת וגוברת התפשטה במהירות בכל גופי. אלה אנשים חיים, הזכרתי לעצמי, ואנשים חיים, בעלי תודעה, יוצרים סביבם קרום רירי עבה של אדישות. הם דוחים אותך ומרחיקים אותך. ברגע שרגלי דרכה בעולם המתים התקשיתי לחזור ולהיות בקרב האנשים החיים.

(מתוך הסיפור "שפע המתים")

את הסיפורים האחרים נשמור כהפתעה מוחלטת למי שהשתכנע שהוא יכול ליהנות מקריאת הספר.

___________________

"האילוף" מאת קנזבורו אואה. מיפנית: שונית שחל פורת. הוצאת כתר. 222 עמ'

שמוליק מיטלשמוליק החתול ו"האילוף". 
התמונה להמחשה בלבד - הספר אינו מכיל סיפורים על חתולים, ושמוליק אינו מאולף.


***

מיטל קרנר, 29, מהנדסת חשמל וחובבת ספרים.

מודעות פרסומת