שפה זרה: שחר אבן-דר מאנדל על הספר "The Pact" מאת סטיבן גילון

Posted on 3 ביולי 2015 של

1



הרשימה להלן נכתבה ע"י שחר אבן-דר מאנדל ופורסמה במדור "שפה זרה" ב-7 לילות של ידיעות אחרונות


בשנת 2008, כמעט עשור אחרי האירועים שהוא מתאר, חזר ההיסטוריון סטיבן גילון לעימות האישי והרעיוני שהגדיר את שנות התשעים בפוליטיקה האמריקנית. בספרו, The Pact, מבקש גילון להציג את ההקצנה והקיטוב של החברה האמריקנית דרך סיפוריהם האישיים של שתי הדמויות הפוליטיות המרכזיות של העשור ההוא – ביל קלינטון וניוט גינגריץ', ובעיקר דרך מערכת היחסים המורכבת ביניהם, שאופיינה בתקופות קצרות של שיתוף פעולה פורה, לעתים חשאי, ובהערכה הדדית, אבל גם, אולי בעיקר, בחשד ובתיעוב הדדיים.

קלינטון וגינגריץ', על פי גילון, הם שחקנים שמצאו את עצמם לכודים בתוך מחזה שבו נכפה על כל אחד מהם לגלם תפקיד טרגי. בהיותם הנציגים הבכירים הראשונים של דור הבייבי בום בפוליטיקה נתפשו השניים, לא לחלוטין בצדק, כמייצגים את המחנות התרבותיים שעוצבו בשנות הששים.

במחצית הכהונה הראשונה של קלינטון הצליח גינגריץ' להוביל את המפלגה הרפובליקנית לנצחון בבית הנבחרים ובסנאט. כדי להגיע להישג הזה בחר גינגריץ' להתכחש להשקפת העולם המורכבת והמתונה יחסית שלו, ולהנהיג חזית אחידה של מועמדים שמרנים כנגד הקלינטונים, נציגי תרבות הנגד של שנות הששים והאליטה האינטלקטואלית המתנשאת. גינגריץ' זכה לעמוד בראשות בית הנבחרים, אבל גילה שהוא מנהיג חבורה של אידאולוגים נוקשים הדורשים ממנו לקיים את הרטוריקה הקיצונית ממסע הבחירות.

41PW6i+SwgL._SY344_BO1,204,203,200_

במרכזו של הספר עומדת ברית חשאית שנכרתה בין גינגריץ' לבין קלינטון אחרי שורה של עימותים, ברית שנועדה לקדם רפורמות בביטוח הלאומי ובמדיניות הבריאות האמריקאית ושלשמה היו מוכנים השניים לזנוח את האידאולוגיה המפלגתית ולייצר קואליציה יציבה של מרכז פוליטי. דווקא אז התפוצצה פרשת לווינסקי, גינגריץ' חזר לעמדות השמרניות והצדקניות של האגף הקיצוני במפלגתו, קלינטון, כדי לשרוד כנשיא, חזר להישען על הקולות אותם תכנן לזנוח.

בעת כתיבת הספר נדמה היה שגינגריץ' ויתר סופית על שיבה לחיים הפוליטיים כשהחליט להימנע מהתמודדות על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ב-2008. החזרה שלו למרוץ של 2012, עם ההצלחה המפתיעה בדרום קרוליינה והכשלונות שבאו אחריה, מוכיחה כי גם היום כמו אז, הדרך היחידה של גינגריץ' לנצח היא אימוץ של אידאולוגיה קיצונית שספק אם הוא מאמין בה. בשנות התשעים נשאה אותו האידאולוגיה הזו עד לראשות בית הנבחרים אבל לבסוף גם סילקה אותו משם. הפעם, כך נדמה, הגיעה הנפילה מוקדם בהרבה, ובכל זאת, סיפורו האישי של גינגריץ', היום כמו אז, הוא גם סיפור ההקצנה של המפלגה הרפובליקנית כולה.

_______________________

The Pact: Bill Clinton, Newt Gingrich, and the Rivalry that Defined a Generation by Steven M. Gillon | Oxford University Press, 2008

***

שחר אבן-דר-מאנדל הוא כותבו של הבלוג המעט אקלקטי "תודעה כוזבת". מעת לעת הוא מפרסם גם טורי ביקורת במדור "שפה זרה" ב-7 לילות של ידיעות אחרונותלמען הדורות הבאים ולרגל מותו של הפרינט החלטנו לאסוף את הטורים האלה בבלוג

לקריאה בבלוג "תודעה כוזבת" לחצו כאן

מודעות פרסומת
Posted in: שפה זרה