השאלון עם איתמר אורלב, מחבר הספר "בנדיט" (הוצאת עם עובד)

Posted on 2 ביולי 2015 של

4


 צילום תמונת השער: ליאן רדאי

1) מהם הספרים האהובים עלייך?

כצפוי אומר שיש רבים, ושקשה לבודד כמה מתוך העושר הספרותי הרב המקיף אותנו. לכן אהיה אינטואיטיבי ואשלוף מזיכרוני כמה שעולים עכשיו לנגד עיניי:

על קברים וגיבוריםארנסטו סבטו – כי הספר הזה, ובעיקר "הדו"ח על העיוורים" שמסתתר בתוכו, מטריד אותי עד היום.

כל החיים לפניו ו-חרדתו של המלך סלומוןאמיל אז'אר – כי עד היום, כשאני שומע על נער או נערה שעומדים לקרוא אחד מהספרים האלו אני מתמלא בקנאה שהם עומדים לקרוא אותם לראשונה.

הזראלבר קאמי – כי כשקראתי אותו לראשונה הבנתי שהוא עומד להיות אחד הספרים שישפיעו באופן משמעותי עליי ועל הכתיבה שלי. מאז קראתי אותו עוד כמה פעמים.

ספר האי נחת – פרננדו פסואה – כי פסואה הוא משורר ענק, והספר הלא גמור הזה שכתב במשך עשרים שנה הוא בעיניי יצירת מופת.

ילדתומס ברנהרד – כי במשך תקופה מסוימת אשתי ואני הקראנו אותו בקול, לסירוגין, האחד לשנייה, והספר המופלא הזה כמו חי בינינו באותם הימים.

21228

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

בילדותי ובנעוריי הייתי בטוח שאהיה חוקר טבע כשאהיה גדול. גידלתי עכבישים ועקרבים בחדר שלי, לכדתי פרפרים וצפיתי בציפורים, לכן הספרים האוהבים עליי היו קשורים למדע וטבע. עד היום יש לי חולשה אליהם. בראש הרשימה נמצאים הנער העקשנייאנוש קורצ'אק, משפחתי וחיות אחרותג'ראלד דארל, טבעת המלך שלמהקונרד לורנץ, ו-מעשיות סתם ו-כן היהרודיארד קיפלינג – אבל בתרגום של אברהם רגלסון מאמצע שנות ה-30 – שם הוא קורא, למשל, לבת היענה – נעמית, לנקבת ההיפופוטם – היפופטטמאיה, ולקוראיו הוא פונה ב- "הו, חביביי ואהוביי".

20185

3) מה הספר האחרון שקראת?

במערב אין כל חדשאריך מריה רמארק – כאשר יצא לאחרונה בתרגום חדש נזכרתי שעדיין לא קראתי אותו, אף כי יש לי על המדף את התרגום הישן. כשקראתי, שמחתי שעדיין לא קראתי, וכך זכיתי לקרוא את הספר המרשים הזה לראשונה.

54716320990100490768no

4) איזה ספר גרם לך לתהות 'על מה המהומה'?

קראתי את החלקיקים האלמנטרים של מישל וולבק בהתרגשות גדולה. אני זוכר שאחר כך גם המלצתי עליו לרבים ואף קניתי אותו כמתנה לכמה אנשים. בהמשך התפרסם הרומן שכתב עוד לפני החלקיקים האלמנטרים – הרחבת תחום המאבק – ואחרי שהתחלתי לקרוא בו פתאום הרגשתי מרומה. אני לא יודע אם אני צודק, כי וולבק הוא סופר מוכשר ומוערך, אבל במבט לאחור עלה בי החשש שבחלקיקים האלמנטרים נפלתי לתוך מלכודת, ושהספר, הכתוב אומנם היטב, מנפנף קצת ב"פילוסופיה להמונים" ולוקה במניפוליטיביות מרגיזה שהצליחה ללכוד גם אותי.

37134

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

לפני הרבה מאד שנים עבדתי בחנות לספרים יד שנייה. באחד הימים הגיע הספר: "לנקום בפרח" של המשורר שמעון צמרת. התחלתי לקרוא בו, רכשתי אותו בסוף המשמרת, וקראתי בו בהתלהבות כמה וכמה פעמים. אחר כך השגתי עוד ספרים של צמרת שהוא משורר מרשים ויוצא דופן, ונדמה לי שהוא לא מוכר מספיק לקהל הרחב.

3989

6) מיהם הסופרים האהובים עלייך?

שוב, יש הרבה, אבל אלה העולים עכשיו בראשי הם:

ניקולאי גוגול – כי הוא אחד ממספרי הסיפורים הגדולים, המצחיקים והמדכאים שקראתי.

פרנץ קפקא – כי קראתי את מרבית הספרים שלו ברצף, במשך כשלושה חודשים, ואף סופר לא הצליח לפוצץ לי ככה את הראש.

ז'ורז' סימנון – כי יש איזו אפלה מעוררת השראה הזורמת תחת כל הרומנים שלו שקראתי.

ולאדימיר נאבוקוב – כי אני מתקשה לעמוד באירוניה האכזרית המסתתרת בין המילים שלו (מה גם שלשינינו יש חיבה לפרפרים).

אלבר קאמי – כי הוא היה איש חכם שכתב ספרים חכמים.

quote-the-longer-and-more-carefully-we-look-at-a-funny-story-the-sadder-it-becomes-nikolai-gogol-38-98-56

7) ספר שנתן לך השראה?

אני מאוד מתקשה להצביע על ספר אחד מסוים כיוון שמרבית הספרים שקראתי ואהבתי נתנו לי השראה והעשירו את העולם שלי ואת הכתיבה שלי.

8) ספר עיון מומלץ?

תקוות השירנדז'דה מנדלשטם – את הספר הזה העביר אלי אבא שלי, שהתאהב במחברת כל כך עד שהרגיש צורך להדביק בעמוד הראשון של הספר שהביא לי תמונה של נדז'דה בצעירותה, ובסופו תמונה שלה בזקנתה. בין שתי התמונות הללו היא מתארת בכישרון רב את חיי האומן והאינטלקטואל הנדרסים תחת משטר טוטליטארי אכזרי, ובראשם חייהם שלה ושל בעלה – המשורר אוסיף מנדלשטם, שנפטר בשנת 1938 במחנה אסירים אי שם במזרח. מתיאור חיי האינטלקטואלים תחת המשטר הסטליניסטי גולשת נדז'דה לעיסוק רחב יותר בכתיבה, באומנות ובחיים. אני לא אוכל לשכוח את הקטעים שבהם היא מתארת כיצד דקלם באוזניה בעלה המשורר את השירים שלא העז לכתוב, ושהיא נשאה אותם עמה, בראשה, במשך שנים ארוכות, עד שיכלה להעלות אותם על הכתב.

4951

***

איתמר אורלב נולד בשנת 1975 בירושלים. פרסם במשך השנים סיפורים קצרים במאזניים, במסמרים ובמטעם וזכה במקום ראשון בפסטיבל "פותחים במה" של תאטרון בית לסין. עובד כעורך ספרות וסופר צללים. בוגר מגמת התסריטאות של בית הספר סם שפיגל בירושלים ושל החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל־אביב. מתגורר בתל אביב עם אשתו ושני בניו. "בנדיט" (עם עובד) הוא ספרו הראשון. 

לעמוד הספר באתר הוצאת עם עובד לחצו כאן

עוד קצת על הספר:

כעשרים שנה אחרי שברח לישראל, וזמן קצר אחרי שאשתו עוזבת אותו עם בנו בן החמש, מחליט טאדק לחזור לפולין ולחפש את סטפן אביו. כל השנים סירבו בני המשפחה לסלוח לאב על שתיינותו הכבדה ועל טבעו האלים, אך טאדק מרגיש שהוא צריך לראותו שוב, אולי בפעם האחרונה, מבעד לעיני מבוגר.

במולדת זרה ומתפוררת, בבית אבות לגיבורי מלחמה בוורשה, הוא מוצא את אביו המזדקן ויוצא אתו למסע אל כפר הולדתו ואל עברו העלום. מיהו? גיבור מלחמה או רוצח חסר רחמים? אב כריזמטי או איש אפל ואלים? נהנתן נטול עכבות או שבר כלי? המפגש המחודש מאלץ את טאדק להתבונן מחדש בחייו ובזיכרונותיו ומערער את זהותו כבן וכאב.

בתנופה, באמפתיה עמוקה וגם בהרבה הומור מגולל איתמר אורלב "סיפור גדול מהחיים" שמבוסס על סיפור ודמויות אמיתיות, ומצליח בכישרון רב לקשור את לב הקוראים אל מי שלכאורה אינו ראוי לחיבה. מתוך סיפור מסע מרתק שראשיתו לפני חצי מאה – סיפור שמתערבבות בו אלימות ואנושיות, אכזריות וחמלה – מתברר הקשר הסבוך הכורך אבות ובנים. איתמר אורלב הוא בנו של הסופר אורי אורלב, מחבר "חיית החושך", "האי ברחוב הציפורים" ויצירות גדולות נוספות שדורות של ילדים גדלו עליהן.

bandit front

מודעות פרסומת