שפה זרה: אסף מונד על הספר "אינפיטיסימל" מאת אמיר אלכסנדר

Posted on 1 במאי 2015 של

1



הרשימה להלן נכתבה ע"י אסף מונד ופורסמה במדור "שפה זרה" ב-7 לילות של ידיעות אחרונות 


המשפט "אשרי המאמין ולא יראה" מיוחס לפאולוס, שליחו של ישו, שניסה להמחיש מהי כוחה של אמונה אמיתית באל אשר אינה מבוססת על ניסים ועדויות. אלא שבכל הנוגע לחיים הפוליטיים, ההיסטוריה היא דווקא מקום שבו אין למוסדות הדת והמדינה אויב גדול יותר מהדברים שאינם נראים. כמו למשל האינטיפיסימל.

ההיסטוריון אמיר אלכסנדר עוסק בספרו "אינפיטיסימל: איך עיצבה תיאוריה מדעית מסוכנת את העולם המודרני" במשפט מתמטי פשוט לכאורה, שלבני המאה ה-21 עשוי להישמע אפילו סתמי. הרעיון בבסיסו של האינפיטיסימל הוא שניתן לחלק כל מספר לשני חלקים או יותר, וגם את שני החלקים הללו ניתן לחלק בנפרד, וכך הלאה עד אינסוף. התוצאה, בסופו של דבר, היא מספר תיאורטי ומופשט חיובי אך קטן כל כך עד שאין למעשה יכולת למדוד אותו ולהמחיש כי הוא גדול יותר מאפס. כך, הפך האינפיטיסימל לרעיון שמבטא גורמים שקיימים בטבע ומשפיעים על הקיום האנושי, אך הם זעירים עד כדי כך שלא ניתן בכלל לראותם.

917Si2sVnML._SL1500_

וכאן בדיוק טמון כוחו של האינפיטיסימל, וגם זרע פורענותו. אלכסנדר הוא אמנם בוגר החוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך מאז שעבר ל-UCLA שבקליפורניה הוא מתמחה בהיסטוריה של המדע, ומתוך כך בסיפור של התפתחות רעיונות מדעיים בתוך הסיטואציה ההיסטורית. סיפורו של האינפיטיסימל הוא מעניין במיוחד: המושג אמנם הופיע לראשונה כבר אצל ארכימדס במאה ה-3, אולם הפך לשנוי במחלוקת במאה ה-17, כאשר אירופה הייתה זירת קרבות בין תומכים של פלגים שונים בנצרות ורעיונות פוליטיים מגוונים. הוויכוח שעירב בין היתר את אנשי הכנסייה, מסדר הישועים, איש המדע גלילאו גליליי והפילוסוף תומאס הובס לא היה מתמטי, אלא פוליטי: האם חברה ששואפת ליציבות, בין אם חילונית או דתית, יכולה להכיר בכך שקיימים בטבע גורמים זעירים שהיא אינה מסוגלת לראות ולמדוד אותם, אך הם משפיעים על חיינו?

הוויכוח הזה, אפשר לומר, לא נפתר מעולם. קל אולי לזלזל ברתיעה של אנשי הכנסייה במאה ה-17 מרעיון מתמטי, אך ביטוייו של הסכסוך הזה נמצאים עדיין מסביבנו – בין אם זה הסירוב של קבוצות ימין דתיות בארצות-הברית להכיר בתורת האבולוציה, ובין אם זה הקשיים שמערים הממסד הדתי בארץ על בעלי שונות מגדרית. בעלי הכוח, לאו דווקא דתי, חששו לאורך כל ההיסטוריה מרעיונות שיש לקבל אותם מבלי בהכרח להבין או לראות אותם. המתמטיקה הייתה רק תירוץ.

____________________

Infinitesimal: How a Dangerous Mathematical Theory Shaped the Modern World / Amir Alexander | Farrar, Straus and Giroux, 2014 

*) הערה: הרשימה הנ"ל וכל הרשימות שיפורסמו כאן במסגרת הטור מובאות בגירסה הגולמית שלהן לפני עריכת העיתון. 

***

אסף מונד, 31, עורך ומבקר ספרות ב"ידיעות אחרונות" ודוקטורנט בבית-הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב אשר חוקר את לונדון בזמן מלחמת העולם הראשונה.

מודעות פרסומת
Posted in: שפה זרה