5 שירים שכתבה אורנה וייס לבעלה ינאי שנרצח בפיגוע במייק'ס פלייס בשנת 2003 (מתוך הספר "האוניות שוקעות לאט" בהוצאת פרדס)

Posted on 21 באפריל 2015 של

5


הקדמה: בתקופות כמו יום השואה ויום הזיכרון, עיתונאים מקבלים למייל הצעות שונות לאייטמים וסיפורים שונים שיצאו במסגרת ספרים או סרטים. אחד המיילים שקיבלתי היום צד את עיני, כיוון שהוא עסק במישהו שהכרתי (אמנם באופן קלוש, ובכל זאת).

כשהייתי בכיתה ז' ולמדתי בחטיבת הביניים ע"ש שלום עליכם בחולון, החלה בבית הספר תוכנית העשרה (שהתקיימה רק שנה אחת), ובה היינו צריכים לבחור נושא אחד שאותו נרצה ללמוד מעבר למקצועות בית הספר הרגילים. אני בחרתי במוסיקה, והמורה היה ינאי וייס.

אני לא רוצה להגיד שאני מכיר אותו – למדתי אצלו שעתיים בשבוע במשך חציון אחד. וממילא שיעורי העשרה היו באווירת "חופש מהלימודים". אבל יש שני דברים שאני כן זוכר:

1) שתמי היה חושך בכיתה כי הוא הקרין לנו כל מיני סרטים וקטעים.

2) ביצוע של בובי מקרפין שמנגן על כלים בעזרת הקול שלו.

בשנת 2003, הייתי כבר בצבא נדמה לי, שמעתי על הפיגוע במייק'ס פלייס בת"א. הייתי שם כמה פעמים בעבר, אז זה הרגיש קרוב. כשפרסמו את שמות ההרוגים, ינאי וייס היה ביניהם, וביחד עם חבר שלי הבנו שזה הוא שהיה מורה שלנו למוסיקה. אין לזה משמעות גדולה – אני מניח שכל אדם שמת בכלל, ושנרצח בפיגוע או נהרג כחייל בפרט, נתקל בהמון אנשים בחייו שרבים מהם הוא אפילו לא יודע שפגש.

אבל כשקיבלתי היום את המייל מהיח"צנית על שיריה של אלמנתו של ינאי, אורנה וייס, החלטתי שאולי אני צריך לפרסם אותם בבלוג.

אז הנה 5 שכתבה אורנה וייס לזכור של ינאי שנרצחק בפיגוע במייק'ס פלייס בשנת 2003 (מתוך הספר "האוניות שוקעות לאט" בהוצאת פרדס).


שיר לינאי 1

בָּרְחוֹב רָאִיתִי מִישֶׁהוּ שֶׁהָיָה כִּמְעַט אַתָּה.

יָכֹלְתִּי בְּקַלּוּת לִטְמֹן אֶת פָּנַי בְּחֵיקוֹ,

לְלַחֵךְ אֶת פָּנֶיךָ שֶׁיָּבְשׁוּ מִיְּמֵי אֲדָמָה אֲרֻכִּים.

כִּמְעַט אַתָּה — חָלַפְתָּ עַל פָּנַי

בְּזָרוּת נְיוּ יוֹרְקִית. כִּמְעַט אֲנִי.

שיר לינאי 2

מוֹתְךָ מְפַלֵּחַ אֶת תֵּל אָבִיב —

הָעִיר מְדַמֶּמֶת כְּבָר שָׁעוֹת.

גֶּבֶר אַחֵר וְגוּפוֹ אַתָּה

קָרֵב אֵלַי, מַזְכִּיר לִי

כַּמָּה חַיִּים יָכֹלְנוּ

לִהְיוֹת.

שיר לינאי 3

וּבַלַּיְלָה

גַּבְּךָ אֵלַי, בְּגָדֶיךָ שְׁקוּפִים,

מִתְבַּדְּרִים עַל גּוּפְךָ.

כְּמַלְאָךְ מֵחֹשֶׁךְ בָּאתָ, צוֹעֵד בְּבִטְחָה

בִּרְחוֹבוֹת מֻכָּרִים וְרֵיקִים.

לַיְלָה לַיְלָה

אֲנִי שׂוֹרֶטֶת קִירוֹת שֶׁל מֶרְחָק,

צוֹרַחַת אֵלֶיךָ בִּרְחוֹבוֹת מְבֻיָּשִׁים

שֶׁתָּבוֹא.

בַּלַּיְלָה גַּבְּךָ מִתְרַחֵק מִמֶּנִּי.

יָדְךָ בְּיַד אִשָּׁה.

שיר לינאי 4

הָיִיתִי בּוֹרֵאת לְךָ חַיִּים אֲהוּבִי

מֵאֲסוּפַת חֲתוּלֵי רְחוֹב,

מֵאַהֲבַת קִפּוֹדִים,

מֵהַחַיִּים עַל סַפְסָל בַּגִּנָּה פֹּה בַּחוּץ.

אֲבָל כְּשֶׁרָעֲדוּ הַקִּירוֹת וְהַתִּקְרָה נָפְלָה

 לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם.

הַלַּיְלָה מְפַזֵּר לְבָתֵּיהֶם

קְשִׁישִׁים, יְלָדִים, כְּלָבִים,

פּוֹרֵם אֶת אֲחִיזָתִי הַנִּלְפֶּתֶת בַּמַּרְאוֹת —

אַתָּה שֶׁנִּלְקַחְתָּ מִמֶּנִּי, וַאֲנִי שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי

קְרוֹבָה מִדַּי אֵצֶל עַצְמִי.

הַמָּוֶת עוֹרֵם עָלִים, מְסַדֵּר גֻּמְחוֹת,

הַנֶּפֶשׁ — מִנֶּגֶד.

שיר לינאי 5

וְשָׁלַחְתִּי נַפְשִׁי לָבוֹא אֵלֶיךָ

מֵעֵבֶר לְקִירוֹת שֶׁל חֹשֶׁךְ, מִבַּעַד לִמְבוֹךְ הַשָּׁנִים.

לְאוֹרוֹ הַכָּחֹל שֶׁל הַלַּיְלָה

דּוֹאָה בְּמֶרְחֲבֵי אֵינוּתְךָ, מְחַפֶּשֶׂת סִימָנִים.

מַה נְבַקֵּשׁ?

רַק לְהָנִיחַ לִפְחָדֵינוּ וְלַצַּעַר

שֶׁלֹּא הִסְפַּקְנוּ לִצְרֹב

בַּגּוּף אֶת אַהֲבָתֵנוּ.

מַה נִשְׁאַר בְּשׁוּבִי

מִדְּאִיּוֹת לַיְלָה רְעֵבוֹת?

אֲנִי לוֹבֶשֶׁת צְבָעִים נֶגֶד הַחֹשֶךְ,

לְהַסְתִּיר אֶת עֶרְגַּת הַגּוּף.

1129-90

מודעות פרסומת
Posted in: שירה