10 עובדות על אונורה דה בלזאק (1799-1850)

Posted on 27 במרץ 2013 של

3


 1) בלזאק נולד בעיר טור שבצרפת למשפחה בורגנית ממעמד הביניים. נעוריו עברו עליו בתקופה  של מפלת נפוליאון וחידוש המלוכה בצרפת (אחרי אירועי המהפכה הצרפתית).

2) בגיל 8 בלזאק נשלח לפנימיה. הוא היה ילד לא ממושמע ופעמים רבות הוענש בריתוק – עונש שראה בו ברכה כיוון שכך היה לו זמן לקרוא.

3) משפחתו רצתה שיהיה עורך־דין. בשנים 1816 עד 1819 עבד בלשכות שונות של פרקליטים, ורכש בהם ידע רחב בחוק הפלילי. בלזאק לא אהב את התחום ועם הזמן נאלצה משפחתו להתרגל לכך ולקבל את שאיפתו להיות סופר.

4) יצירתו הראשונה, טרגדיה בחרוזים בשם "קרומוול" (Cromwell), נכשלה כשלון חרוץ, אך בלזק הוסיף לכתוב סיפורים עממיים. הוא פרסם בעילום שם כמה סיפורי הרפתקאות, אך גם ניסיונות אלה לא עלו יפה והוא שקע בחובות כבדים. אחר כך החל לפרסם רומנים בשמו, והוסיף לעצמו את קידומת האצולה "דה" למרות שלא היה שייך לאצולה.

5) בלזאק כתב כמעט מאה יצירות ובהן יותר מ-2000 דמויות שמרכיבות ביחד את "הקומדיה האנושית". מטרתו הייתה לתאר את החברה הצרפתית בכללותה.

Honore-de-Balzac-430x247

6) הוא היה מחבר נמרץ להדהים, שעבד לעיתים 18 שעות ברציפות כשהוא ממריץ את עצמו בעד 50 ספלי קפה ביום.

7) בלזאק לא נהנה מהצלחה כלכלית. הוא היה פזרן ונכשל בכל מיני יוזמות כלכליות – מהקמת הוצאת ספרים ועד יבוא עצים מאוקראינה. התוצאה הייתה שקיעה בחובות כבדים מנושים.

8) בלזאק האמין במונרכיה חוקתית ואריסטוקרטיה בסגנון פיאודלי. האריסטוקרטיה, לדבריו, הייתה האינטלקט של המערכת החברתית. הוא כתב פמפלט שבו לימד זכות על ה" פרימוגנטורה" – כלל משפטי של העדפת בנים בכורים – והוא לא האמין בזכויות אדם, בשיוויון בין בני אדם, או ביכולת של ה"עם" לשלוט על עצמו (ע"ע דמוקרטיה).

9) בגיל 23 התאהב באמם בת ה-45 של כמה ילדים שלימד. הוא עמד להתחתן עם אישה אחרת, רוזנת פולניה בשם אוולין הנסקה, שאיתה עמד בהתכתבות רומנטית שנמשכה 15 שנים. כשנישא לה , במרס 1850, לא נותרו לו יותר מחמישה חודשי חיים.

10)  בלזאק מת בפריז ב-18 באוגוסט 1850. הכתיבה שלו השפיעה על מגוון רחב של סופרים שבאו אחריו כמו  צ'ארלס דיקנס, אדגר אלן פו, מרסל פרוסט, אמיל זולה, גוסטב פלובר, פיודור דוסטוייבסקי, וויליאם פוקנר, הנרי ג'יימס, ג'ק קרואק ואיטלו קאלווינו.


מספריו: אבא גוריו (1835), אז'ני גראנדה (1833), אשליות אבודות (1843), זוהר ושקיעה של יצאנית צמרת (1847), סזאר בירוטו (1837), גוסבק (1830), התליין (1831), הקמיע (1831), קולונל שאבר (1844), הכומר מטור (1832), חוזה נישואים (1835) , הדודנית בט (1846), סראזין (1831), יצירת המופת הנעלמה (1831), רופא כפרי (1833), החיפוש אחר המוחלט (1834), חבצלת העמקים (1836).

מודעות פרסומת