Browsing All Posts filed under »פרוזה«

ביקורת: דנית צמית על הספר "אחת-עשרה שעות" מאת פמלה ארנס (הוצאת כתר)

נובמבר 1, 2017 של

1

ללדת חולשה אני משוגעת על ספרי כיס. בבואי אל הספרייה, כל ספרייה, תמיד יצודו את עיני ספרי הכיס. ולרוב הם גם יזכו להיקרא מהר יותר מחבריהם הגדולים והעבים. אולי כי גלומה בהם הבטחה ברורה ובהירה והם לא מאיימים. זה לא סטוץ של לילה חולף כמו סיפור קצר, ולא מערכת יחסים מחייבת של שנים, אלא רומן […]

כמה מילים על ביקורות שליליות וזניחת ספרים באמצע הקריאה

אוקטובר 21, 2017 של

6

בשנה האחרונה עלתה (שוב) לדיון סוגיית של הביקורת השלילית, בעקבות אי-אלו ביקורות ספרותיות קוטלות שהתפרסמו במוספי הספרים והתגובות של מושאי הביקורות וחבריהם אליהן. כיוון שיש לי נטייה לקרוא ספרים קלאסיים גדולים וחשובים (מוזמנים לשים מרכאות סביב "גדולים וחשובים" כאוות נפשכם), או אפילו ספרים עכשוויים שזכו להערכה רבה ע"י הקהילה הספרותית, סוגיית הביקורת השלילית מטרידה אותי […]

קצרים: על "יוצאים לגנוב סוסים" מאת פר פטרסון (הוצאת כתר)

ספטמבר 23, 2017 של

2

בדרך כלל אני רגיל לכתוב ביקורות זמן קצר אחרי שאני מסיים לקרוא ספר, אבל נסיבות החיים גרמו לי לדחות את כתיבת הביקורת על "יוצאים לגנוב סוסים" מאת פר פטרסון, ועכשיו, כשאני יושב מול הדף הלבן, אני מגלה שבעצם כל הדברים שיש לי להגיד עליו מסתכמים בפסקה או שתיים. אז הפעם, ברשותכם, אסתפק בחוות דעת קצרצרה […]

ביקורת: "חתולה אורחת" מאת טקשי היראידה (הוצאת כתר)

אוגוסט 22, 2017 של

2

מאז שסיימתי לקרוא את "חתולה אחרת" מאת טקשי היראידה, כשעה לפני שהתחלתי לכתוב שורות אלה, ניסיתי לחשוב למה אני כל כך אוהב ספרות יפנית. או יותר נכון – איך קרה שרוב הספרים המתורגמים מיפנית שיצא לי לקרוא (אני מניח שכ-15 ספרים), כמעט תמיד יצרו אצלי את אותה תחושה: הנאה עצומה מהכתיבה השקטה, המתבוננת ומלאת הרוך, […]

חגית שדה על קריאה ראשונה ומטלטלת ב"דקלי הפרא" מאת וויליאם פוקנר

יולי 25, 2017 של

1

גילוי נאות: אני קוראת לאט ומעט. מעט זה עניין יחסי כמובן. מעט, כי זה הרבה פחות משהייתי רוצה. קצב הקריאה שלי נע בין 2-5 ספרים בחודש. חלק ניכר מהספרים שאני מתחילה אינני מסיימת. אינני חלק מהמלייה הספרותי. פסגת השכלתי הפורמלית היא חמש יחידות בספרות, לפני עשרות שנים. ואינני מתפרנסת מכתיבה בשום צורה. מאז שהתחלתי לכתוב, אני […]

ביקורת: "ארוחה בחורף" מאת הובר מנגרלי (הוצאת עם עובד)

יולי 19, 2017 של

1

האם אפשר להזדהות עם סבל של חיילים גרמנים במלחמת העולם השנייה? התשובה היא כן. גם אם אתה יהודי שחלק ממשפחתו נרצח ע"י אותם חיילים (או דומים להם). לפחות כך זה במקרה שלי. עם זאת, תמיד יש לי ייסורי מצפון תוך כדי הזדהות כזו, וקונפליקט פנימי שמנסה להתנגד לתפיסת "הבנאליות של הרוע". הקריאה בספר "ארוחה בחורף" […]

ביקורת: "הצמחונית" מאת האן קאנג (הוצאת סאגה)

יולי 5, 2017 של

5

אחרי קריאה של 51 עמודים בספר "הצמחונית" מאת האן קאנג, כתבתי לי הערה קטנה בשולי הדף: "זה ספר די נורא". וזה אכן ספר נורא מהרבה בחינות – הוא לא מזמין, לא מעורר הזדהות, הוא מעיק ויש בו תיאורים של אלימות, אונס, התעללות בבעל חיים, אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי ונסיון להזנה כפויה. ובכל זאת, המשכתי לקרוא […]