1) מהם הספרים האהובים עליך?

במידה מסוימת אין לי ספרים אהובים, כי אני לא מאוד בררן בחומר הקריאה שלי, וכמעט בכל ספר שקראתי היה משהו שאהבתי. אם בכל זאת אני חייב לבחור, אני מוצא שאני אוהב ספרים שלוקחים אותי למקומות אחרים, שמציעים אלטרנטיבה למציאות היום-יומית, אבל נטועים בטבע האנושי האוניברסלי. אלו יכולים להיות ספרים ריאליסטיים על מקומות אחרים או ספרים בעלי אלמנט פנטסטי או מד”בי חזק. אני גם רוצה שהספר שאני קורא ילמד אותי דברים חדשים, ולכן אני אוהב גם ספרי עיון, בעיקר בתחומי המדע וההיסטוריה.

 

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

אני קורא ספרי ילדים, או יותר נכון ספרים שמוגדרים היום כספרי “בוגרים צעירים” (young adults), עד היום, ומאוד נהניתי מספרי פרסי ג’קסון של ריק ריירדן. בילדותי מאוד אהבתי את “35 במאי” של אריך קסטנר, ואת “ג’יימס והאפרסק הענק” ו”צ’רלי והשוקולדה” של רואלד דאל. בכלל, בזמנו הייתה תחושה שכל הספרים שיצאו בסדרת “מרגנית” הם פגיעה בול. ניסיתי את זה עם הילדים שלי עכשיו, אבל זה כבר פחות עבד.

 

3) מה הספר האחרון שקראת?

הספר האחרון שקראתי נקרא Vicious של סופרת בשם V.E. Schwab – זה ניסיון מעניין, אם כי בעיניי בסופו של דבר קצת מאכזב, לכתוב ספר על גיבורי-על שמתנהגים כאנשים ריאליסטיים, עם קווים מטושטשים בין טוב לרע.

 

4) איזה ספר גרם לך לתהות “על מה המהומה”?

“יער נורווגי” של הרוקי מורקמי שמצאתי ממש משעמם.

 

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

יש סופר שאני מאוד אוהב בשם טרי פראצ’ט, שלמרות שהוא כן מוכר ומוערך על ידי אנשים רבים בארץ, יש משהו בקסם של השפה שלו באנגלית שלדעתי הוא בלתי ניתן לתרגום, ולכן גם לא מספיק מוערך. חוץ מזה אני חושב ש”הביתה” של אסף ענברי הוא ספר חובה בכל בית, כי הוא מספר את הסיפור של הציונות ושל ההתיישבות העובדת בצורה כל כך מדויקת ומרשימה, שהוא יכול להחליף חלק גדול ממערך הלימודים.

 

6) מיהם הסופרים האהובים עליך?

טרי פראצ’ט שכבר הזכרתי הוא ללא ספק אחד הסופרים האהובים עלי, הספרים שלו די צפויים בסגנון ובטון והיות שזה מדבר אלי, הוא כמעט תמיד מצליח לקלוע לטעמי. סופרים אחרים, עם מנעד יותר רחב, הם אולי סופרים יותר טובים, אבל אז האהבה שלי לספרים שלהם פחות אחידה, והם כוללים את סטיבן פריי, ניל גיימן, דיאנה וין ג’ונס, אירווין וולש, פיליפ רות’, קורט וונגוט ועוד רבים אחרים.

 

7) ספר שנתן לך השראה?

הרומן שלי “תל אביב-גן עדן-גיהינום” שואב השראה מהרבה מקומות. בראש ובראשונה מהספרים הקלאסיים על גן העדן והגיהינום – “הקומדיה האלוהית” של דנטה, “גן העדן האבוד” של מילטון ו”פאוסט” של גתה, וכן מיצירות מודרניות שעוסקות במאבק בין גן העדן לגיהינום, כמו “בשורות טובות” של גיימן ופראצ’ט או הסרט “דוֹגמה”. אבל שאבתי השראה גם מהמון מקומות אחרים, כולל ספרים כמו של ניק הורנבי על ההומור המיוחד שלהם ואין-ספור טקסטים אחרים שנתקלתי בהם בחיי.

 

8) ספר עיון מומלץ?

אני הייתי מתחיל עם “היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים” של גומבריך – זו נקודת התחלה מעולה לכל אדם, ותזכורת מענגת גם למי שכבר מכיר את ההיסטוריה, והוא עושה את זה מבלי להיגרר לתזות מופרכות יותר ופחות ומבלי להיות דידקטי יתר על המידה.

 

9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?

אני לא מאמין בגילטי פלז’ר – אם זה מענג אותי אני לא חושב שיש לי משהו להתבייש בו. אני קורא ספרים שנחשבים לזבליים למדי באותה שקיקה כמו ספרים “חשובים”, ואם לומר את האמת, הרי שישנם ספרי מדע בדיוני, אימה או פנטזיה שאף שחשיבותם האמנותית וההגותית שואפת לאפס, יש בהם מן האוּמנות של סיפור סיפורים, ולכן – הרבה ללמוד ממנו ולהתענג עליו.

***

אוהד עוזיאל הוא כותב, יוצר ועורך במגוון תחומים, ביניהם ספרים, תוכניות טלוויזיה ופיתוח משחקים ואפליקציות. עבד בערוץ 2 ובחברות בינלאומיות שונות. תירגם לעברית את “פוליטיקלי קורקט – אגדות ילדים בלשון סגי נאור”; מחבר ספר ההומור “100 Hidden Truths of Parenting“, שראה אור באנגלית ובעברית. “תל אביב-גן עדן-גיהינום” הוא הרומן הראשון פרי עטו.

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר:

למה אנחנו מתאהבים? כי אנחנו בשלים, וסגרנו עניינים עם ההורים ועם האקס, ופתחנו את הדלת ואנחנו מוכנים שהאהבה תיכנס? או שכל זה שטויות, ואהבה דורשת דבר אחד: שה”אחד” או ה”אחת” יגיעו? אוהד עוזיאל הולך בעקבות השאלה הזאת ברומן סוחף, מקסים ומפתיע, הלוקח אותנו עד למסדרונות הצחורים של גן עדן ועד למרתפי הגיהינום.

גיבור הספר “תל אביב-גן עדן-גיהינום” הוא בחור תל אביבי שנהנה מהחיים עד שמלאך ושד מתלבשים על חיי האהבה שלו. המלאך, כמו פולנייה טובה, רוצה למצוא לבחור אהבה ולראות אותו מסודר. השד רוצה להכשיל את המלאך ולאמלל את הבחור. מי יצליח?

“תל אביב-גן עדן-גיהינום” פוסע בקלילות בין ז’אנרים, כשם שעלילתו מדלגת בין עולמות. ברובד אחד, זהו סיפור אהבה ואכזבה ישראלי בן ימינו: הגיבור הוא בחור תל אביבי שמח, חיובי ואפילו תמים. הוא אוהב נשים, והן אוהבות אותו; הוא עובר בקלילות מבר למסיבה, מבחורה לבחורה. שגרת חייו מופרת כשהוא מתאהב לפתע, והפעם – בניגוד לעבר – ברצינות. עד מהרה הוא מגלה שהבחורה שהוא אוהב מסוגלת גם למרר את חייו. למה זה מסובך כל כך?

כאן הרומן מתפשט לז’אנר הפנטזיה, ואנו מגלים שמלאך ושד, שניהם בכירים למדי, החליטו לעשות מהבחור פרויקט אישי. המלאך, שבתיאל, רוצה להציל את נשמתו באמצעות אהבת אמת, ובהזדמנות זו גם לקדם לעצמו את הקריירה. השד, שאין לו שם אלא רק מספר, שמונים ושבע, קופץ על ההזדמנות. הוא מזמן רצה לאמלל קצת את האיש הזה.