סיפור קצר: "אני והזר" מאת חנוך ברטוב (מתוך הספר "קריאה עיוורת", הוצאת הספריה החדשה)

Posted on 13 בדצמבר 2016 של

0


הערב הלך לעולמו הסופר חנוך ברטוב בגיל 90. אני מפרסם כאן לכבודו שוב את סיפורו "אני והזר" שיצא בקובץ "קריאה עיוורת", הוצאת הספריה החדשה.

קורא בספרים

אני והזר 

כבר בראייה ראשונה הוליד בי האיש הרגשה משונה, לא הרגשת אשם, שהרי לא נשאתי כל חטא בלבי אלא, נאמר, משהו מוזר, לא נוח. ואף כי לאחר אותו בוקר לא הוספתי להרהר בו ולכאורה פשוט שכחתיו, הנה, משהופיע שנית ליד ביתי, ידעתי שזכרו נקבע בלבי, שכן הכרתיו מיד ובפעם הזאת גם נרעדתי.

בפעם הראשונה ראיתיו בבוקר, פתאום נשתלח קולו של השעון על פני כל הבית, בצלצלי תרועה קדח והבקיע אל תוך מרפד חלומותיי. ואני, כדרכי, בעיניים עצומות זינקתי ממיטתי, חבטתי עליו בכפי ונשארתי עומד בתוך הדממה. רגע ביקשתי לשוב למיטה, אך השעה שבע, ידעתי, ולהתכרבל בחלומותיי לא אוכל כבר בין כך ובין כך. קרבתי לחלון, הסטתי במשיכה אחת את הווילון ופתחתי את חדרי לאור היום. וכך ראיתי את האיש. ממש ממולי, סמוך אל גדר־האבן הדחויה, עמד צעיר צנום ועיניו נעוצות בבית. עיניים גדולות היו לו, או שמא רק נדמה היה כך, מפני שלחייו היו נפולות ואפלות. כדי רגע…

View original post 1,525 מילים נוספות

מודעות פרסומת
Posted in: Uncategorized