1) מהם הספרים האהובים עליך?

רבים כל כך. אבל אתחיל תמיד ב”פנין” של נבוקוב וסיפורי “תריסר רוסי” שלו ואמשיך ברוסים אחרים ואז יבואו דרום אמריקאים של מארקס ויוסה  ואסטוריאס. ותיעודיים כמו “בדד” ו”בדרכים” ואז חבורת וירג’יניה וולף ובראשם היומן שלה ואז קורמאק מקארתי עם טרילוגית הגבול שלו וישראלי כמו יעקב שבתאי וכך הלאה.

31-2345a32

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

קרל מאי וחסמב”ה ואניד בליטונים כאלה.

684299

3) מה הספר האחרון שקראת?

“מטרהורן” של קרל מרלנטס.  אפוס תיעודי למחצה  על מלחמת ויאטנאם.  עוצר נשימה.

974652

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

ספרים של הדור האמריקאי החדש המהולל ספרן ושות. כמו הצאצאים המפגרים של דור סול בלו ורות ומלמוד.

42154

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

רבים כל כך. אבל פחות מחסרי ערך שזכו להערכת יתר.

6) מיהם הסופרים האהובים עליך?

מקארתי. ובנוויל. וולף. וחנוך לוין הכותב. ואלה שהזכרתי כבר.

quote-people-were-always-getting-ready-for-tomorrow-i-didn-t-believe-in-that-tomorrow-wasn-cormac-mccarthy-34-49-08

7) ספר שנתן לך השראה?

האחרון יהיה “הדרך” של ק. מקארתי. דחף אותי לכתוב את 2023 הדיסטופי שלי.

bbd7de7d7c99ea3ca0efab18cf58d2e4

 

8) ספר עיון מומלץ?

פיטר רוב עם “חצות בסיציליה” שלו על השחיתות, המאפיה וחוקרים עזי לב שנלחמים בה עד מותם.

32723

9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?

אין לי. במטוס כמו בעייפות אני מנסה לקרוא רק מה שאני אוהב תמיד.

 

 ***

 

יגאל סרנה, יליד תל אביב, עיתונאי חתן פרס סוקולוב וסופר חתן פרס היצירה לסופרים עבריים ע”ש לוי אשכול. בוגר מלחמת יום הכיפורים והחוג למדע המדינה. אב לשניים. גרוש משתיים. חיבר עשרה ספרים, בהם הביוגרפיה של יונה וולך, רומנים תיעודיים והדיסטופיה 2023.  בימים אלה רואה אור רומן חדש פרי עטו “פשוטעור – כרוניקה של לב שבור” (הוצאת ידיעות ספרים).

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר:

בדירה בתל אביב חי גבר שחייו עלו על שרטון. בתוך פרידה מאהובתו הצעירה הקמה והולכת, הוא מביא לביתו את אמו וסועד אותה בימיה האחרונים. מה חשוף יותר מאהבת גבר לאישה? מה מטעין באדם את זרעי מותו שלו יותר מאשר פרידה מאמו ומאהובתו גם יחד?

שתיהן מפליגות. האחת אל קִצה והאחרת אל הרפתקת העתיד. הוא עוגן על החוף וחולק עם קוראיו את התהום. עורו נפשט, בשרו נחשף, עצביו מתוחים כמיתרים, עוד נגיעה ויפיקו את צליליהם המרהיבים או יפקעו. במהלך ארבע עונות נדחסים בתוכו כמו אבק שריפה, עצבות ומסירות, יתמות, אהבה ונטישה. ימיו נערמים ושנתו נודדת. הוא צולל לעומקם של דברים.

פשוטעור מגולל את מסעו הפנימי הכן וחורך הלב של גבר ברגעי משבר. מה שהוא כותב מתערבב בקטעים מיצירות ספרות שהוא קורא. כל אלה נאגרים בתוכו יחד עם זיכרונות רחוקים של מעשים ודיבורים ברחובות העיר, עם דיאלוגים שקטים בחדרים אפלוליים ונגיעות מקלדת ואותיות, נכתבים ביומן-הצלה ומסרבים להניח עד תום ימי האבל.

זהו מסמך פיוטי תיעודי, גלוי לב באופן יוצא דופן, שעתיד להבעיר בקורא את מדורות האובדן והגעגוע הפרטיים שלו.

 %d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98%d7%a2%d7%95%d7%a8

* צילום תמונת שער: אורית מורד.