השאלון עם דנה אלעזר-הלוי, מחברת סדרת ספרי "שליחות חשאית" (אחוזת בית)

Posted on 20 ביוני 2016 של

0


1) מהם הספרים האהובים עלייך? 

ממש לפני כמה שבועות התבקשתי להכין רשימה של עשרים ספרים מומלצים לבחור בן 25, חרדי שהתפקר ורק עכשיו מתחיל לגלות את עולם הספרות. אחרי שהרגעתי את עצמי שלא מדובר כאן בשאלה של חיים ומוות, ושאני יכולה פשוט לחשוב על ספרים שאהבתי כשקראתי אותם וזכרתי אותם גם אחר כך, התחלתי להכין את הרשימה. להפתעתי, הגעתי מהר מאוד לעשרים ספרים כאלה – ממש תוך כמה דקות – ויכולתי לכתוב עוד. הטריק, בקיצור, הוא לא לייחס לשאלות כאלה חשיבות רבה מדי.

לא אפרט כאן את כל עשרים הספרים, אבל הנה כמה. מהספרים שקראתי בתיכון ושעד היום אני אוהבת (גם אם לא קראתי אותם מזמן) אזכיר שלושה-ארבעה: תקנות בית השיכר/ ג'ון ארווינג – הספר הזה, כמו תפילה לאוון מיני, זכור לי כתגלית שהרגשתי בזמנו שהיא התגלית הפרטית שלי. הגיבור של ארבעים הימים של מוסה דאג / פרנץ ורפל, גבריאל בגרדיאן שמו, הוא עד היום מהגיבורים האהובים עלי בספרות. סוף הדרך והאופרה הצפה, שתי הנובלות של ג'ון בארת, הדהימו אותי כשקראתי אותן לראשונה ומיד החלטתי שהן מבחינתי ההגדרה לספרות טובה. לוליטה / נאבוקוב היה הגדרה אחרת לספרות טובה (ולספרות שקשה עד בלתי-אפשרי לתרגם).

מהספרים החדשים יותר אזכיר את אלוהי הדברים הקטנים / ארונדהטי רוי, ספר שמכווץ לי את הבטן בכל פעם שאני נזכרת בו; את מידלסקס של ג'פרי יוג'נידיס, שהותיר אותי פעורת פה לנוכח הכישרון הבארוקי וההומניוּת השופעת; ואת אמפּייר פוֹלס / ריצ'רד רוסו, סופר אמריקאי נהדר שלא כל כך כאן מוכר כאן בארץ. וכדי בכל זאת להזכיר גם ספרי מקור, אציין את השלושה הראשונים שקפצו לי לראש: חיי נישואים / דוד פוגל, שירה / עגנון והתגנבות יחידים / יהושע קנז.

tkanot beit hshikar_med

2) מהם ספרי הילדים האהובים עלייך?

נדמה לי שהספרים שאזכיר כאן הם ספרים משותפים לרבים מבני דורי – ילידי שנות השבעים – שנולדו וגדלו בארץ. כל ספריו של אריך קסטנר היו בעיני בילדותי ונשארים בעיני עד היום מופת לכתיבה לילדים. מכולם, אהבתי תמיד במיוחד את הכיתה המעופפת. שוב, כהרבה בני גילי (בנות גילי?) היתה לי תמיד חיבה מיוחדת לספרים על יתומות, כך שאבא ארך רגליים / ג'ין ובסטר, סוד הגן הנעלם / פרנסס הודג'סון ברנט וספרי האסופית / לוסי מוד מונטגומרי היו ספרים שקראתי בשקיקה גם כילדה וגם כאֵם המקריאה לילדיה. אבל ללא ספק היתום האהוב עלי, גיבור ספר הילדים האהוב עלי, הוא רֶמי מהספר באין משפחה / הקטור מלו. קראתי את הספר הזה בפעם הראשונה כשהייתי בכיתה ג', וזה הספר הראשון שהביא אותי לידי בכי (כשוויטליס מת – זוכרים?). מדהים להיווכח עד כמה הוא קריא ורלוונטי ו"עובד" גם היום, כ-140 שנה (!) אחרי כתיבתו.

class

3) מה הספר האחרון שקראת?

לפני כמה ימים גמרתי לקרוא את הספר הרביעי והאחרון בסדרת הרומנים הנפוליטניים של אלנה פרנטה. את הראשון בסדרה, החברה הגאונה, קראתי בתרגום לעברית של אלון אלטרס, ואת שלושת הבאים לא התאפקתי והזמנתי מיד (לקינדל) בתרגום לאנגלית. אני עדיין לא יודעת איך לנסח את ההלם והיראה שארבעת הספרים האלה עוררו בי. אם בכל זאת לומר משהו, אני מרגישה שאלנה פרנטה (תהיה מי שתהיה) לא באמת כותבת ספרות (או אולי מוטב שנשים את זה במירכאות – "כותבת" "ספרות"), אלא מעוללת איזה תעלול מסתורי מתחום האלכימיה ופשוט הופכת איכשהו את המציאות עצמה למילים.

620938701000100490763no (1)

4) איזה ספר גרם לך לתהות על מה המהומה?

הנסיך הקטן. אני ממש מתנצלת לפני כל מי שאוהב את הספר הזה, אבל בעינַי הוא מניפולציה ירודה ומעצבנת. אני מודה שבמשך שנים רבות נהגתי להפחית מיד את מפלס ההערכה שלי לאנשים שטענו באוזני שזהו הספר האהוב עליהם. בינתיים כבר למדתי שבכל זאת, אולי, זה עניין של טעם. אולי.

הנסיך-הקטן-צהוב

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

ספר? ספרים! יש קורפוס אדיר של ספרים נהדרים שמתורגמים לעברית, ואף שבארצות מוצאם הם זכו – ובצדק – להצלחה רבה, כאן הם צוללים מיד לתהום הנשייה. יש המון דוגמאות לכך, שאל רבות מהן נחשפתי לא רק כקוראת אלא גם כמתרגמת, אבל אזכיר כאן רק ספר אחד, שעדיין אפשר להשיג אותו בחנויות כי הוא ראה אור לא מזמן. תגידו לזאבים שחזרתי הביתה / קרול רבקה בראנט הוא אחד הספרים היפים שתרגמתי בשנים האחרונות (בהוצאת אחוזת בית). הספר הוא רומן ביכורים שעלילתו מתרחשת בארצות הברית בשנות השמונים, ובמרכזו גיבורה בת חמש-עשרה שמבכה את מות דודהּ האהוב. זה ספר רגיש וחכם ויפה מאוד, ולא מספיק אנשים קראו אותו. 2068618-5

6) מיהם הסופרים האהובים עלייך?

הרבה מהסופרים שציינתי כאן אהובים עלי, אבל למה לא להזכיר שתיים שעוד לא הזכרתי? אז הנה: ג'יין אוסטן. כולם אוהבים אותה, אבל גם אני. כללית אני לא מוצאת עניין רב בביקור בבתים של אישים ידועים, אבל לבית של אוסטן דווקא טרחתי לנסוע, וממש התרגשתי להיות שם. עוד סופרת שאני מאוד אוהבת, ואני משוכנעת לגמרי שגם ג'יין אוסטן היתה אוהבת אותה, היא צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. אם לא קראתם את ספריה, תקראו. היא חכמה ומוכשרת כמו שד.

quote-many-stories-matter-stories-have-been-used-to-dispossess-and-to-malign-but-stories-can-chimamanda-ngozi-adichie-43-36-63

7) ספר שנתן לך השראה?

היות ששני הספרים שפרסמתי עד כה הם ספרים המיועדים לילדים ונוער, אני מנסה לחפש את התשובה לשאלה הזאת מבין ספרים אחרים המיועדים לקהל הצעיר. נדמה שבעיני רוב האנשים – אם לשפוט לפי תגובות של רבים ששומעים שאני כותבת לילדים – מקור ההשראה האולטימטיבי לסופרת לילדים הוא ג'יי-קיי רולינג וסדרת ספרי הארי פוטר שהיא כתבה. אבל מה לעשות שאני נושאת את עיני דווקא אל דבורה עומר וגלילה רון-פדר. לאו דווקא לספרים מסוימים שלהן, אלא למכלול עבודתן. כשאני חושבת על שתיהן – סופרות שראו בכתיבה לילדים כאן בישראל יעד בפני עצמו ושזכו לאמונם המוחלט של ילדים והורים כאחד – זו בהחלט מחשבה שמעוררת בי השראה.

314638pic_C

8) ספר עיון מומלץ?

אני קוראת עכשיו את שיחות עם בתי על כלכלה / יאניס ורופאקיס (שהיה עד לא מזמן שר האוצר של יוון, כן?) ומאוד מתרשמת מהיכולת שלו להסביר עקרונות כלכליים בשפה נגישה וכובשת. כללית, הוא עושה רושם של אדם מאוד סימפטי.

srvrutil_getImg

 

9) מהם ספרי ה-"גילטי פלז'ר" האהובים עליך?

אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל אני נשבעת שאין לי ספרי גילטי פלז'ר. אני ממש לא יכולה לשאת את המחשבה שאכלה את זמני הקצוב על ספרים סתמיים. ואם כבר פתחנו את הנושא, אני ממש לא אוהבת ספרים מצחיקים. משום סוג. גם לא כאלה שנחשבים איכותיים מאוד (נניח ספריו של פ.ג'. וודהאוס). עם זאת, יש בהחלט טקסטים שאני קוראת – ולעתים קרובות מדי – שגורמים לי רגשי גילטי, גם אם לאו דווקא פלז'ר. אני מדברת על פייסבוק. אין ספק, זה גוזל הרבה יותר מדי זמן, ובשביל מה בעצם?

***

דנה אלעזר-הלוי היא מתרגמת ועורכת ספרים. מאמצע שנות התשעים ועד היום מילאה תפקידים שונים בהוצאות הספרים המרכזיות בארץ, ובשנים 2008-2005 ערכה את מדור הספרות של "מעריב". תרגמה וערכה עשרות ספרים, מהם גם ספרים לילדים. בעלת תואר ראשון בספרות ערבית ובהיסטוריה של המזרח התיכון ותואר שני בהיסטוריה של החינוך, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. "מבצע ברלין" (הוצאת אחוזת בית) הוא הספר השני בסדרת "שליחות חשאית". קדם לו הספר "מבצע מנהטן".

לעמוד הספר "מבצע ברלין" באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר:

שנת הלימודים נפתחה, וגיא, נועם ורועי כבר בכיתה ט'. הם מנסים להתרגל שוב לשגרת בית הספר אחרי אירועי הקיץ האחרון במנהטן – הקיץ שבו פרצו למחשב של טרוריסט בינלאומי ומנעו פיגוע בקנה מידה אדיר יחד עם חנן שומרוני, איש "המוסד" שגייס אותם למשימה הסודית. ברור להם שהרפתקאות הריגול שלהם באו אל סופן. הרי המוסד לא מפעיל ילדים, ומה הסיכוי שחנן יזדקק שוב דווקא לעזרתם?

אבל אז מתגלה סוד אפל בעברהּ של נועם, ובמקביל מדווחים בחדשות על פעולות מחרידות של ארגון ניאו-נאצי בגרמניה. שלושת הילדים מארחים ילדה גרמנייה שיש לה קצה חוט שיכול להוביל ישירות אל ראש הארגון, והם מחליטים סופית: הם יֵצאו לברלין למבצע חשאי משלהם. גם חנן שומרוני, ואיתו שאר אנשי המוסד ואנשי השירות החשאי הגרמני, מנסים לפעול ללכידת מנהיג הארגון הניאו-נאצי. אבל המנהיג נעלם, ולאף אחד אין מושג איך להתחיל לחפש אותו. כלומר, לאף אחד חוץ מלילדים…

מבצע ברלין_עטיפה קדמית

 

* צילום תמונות השער: סטודיו גילי ומירית. 

 

 

מודעות פרסומת