סיפורים מן הפרובינציה: בעלי חנות הספרים "מילתא" ממליצים על ספריהם של דניאל פנק וריצ'רד ייטס

Posted on 16 ביוני 2016 של

0


אורה ממליצה על "כמו רומן" מאת דניאל פנק (שוקן , עברית: חגית בת עדה)

לכבוד "שבוע הספר" – ספר על קריאה.

הספר פותח  במשפט הזה: "הפועל 'לקרוא' אינו סובל את צורת הציווי."

כלומר, מבחינה דקדוקית גרידא אפשר לומר "קרא". המחבר מתכוון לומר שלצוות על אדם לקרוא הוא מעשה בלתי אפקטיבי בעליל, המביא בדרך כלל לתוצאה ההפוכה.

שוב ושוב אני נתקלת במבוגרים המתאבלים על כך שילדיהם או נכדיהם אינם קוראים, והם מבקשים את עצתי. הם מחפשים "ספר  קסם" שישיב להם את אהבת הספר של ילדותם המוקדמת. אז זהו, שאין  "ספר קסם", וגם חצי-שעה-של-קריאת-חובה-כל-בוקר, הנהוגה בבתי ספר רבים לא תשיב להם את אהבת הקריאה.

איך יתכן, שואל פנק, ואיתו עשרות ואלפי הורים, סבים ומורים, שמי שבילדותו המוקדמת כה אהב לשמוע סיפורים לפני השינה, איך מי שבכתה א' גילה  בחדווה איך  ה"מקלות" ו"חצאי העיגולים", כפי שמכנה אותם פנק, הופכים למילים, איך ייתכן שיהפוך למתבגר "סרבן קריאה"?

ובכן, לפי פנק, קריאה היא מתנה. ומתנה ניתנת ללא תנאי וללא תמורה. ההמלצה ה"מעשית" שלו היא להמשיך ולקרוא באוזני הילדים והמתבגרים. כן, גם אחרי שלמדו לקרוא. כן – המורים בחדרי הכיתה. בלי לבחון, בלי "לנתח". לקרוא, באינטונציות שונות ועם תנועות ידיים, כלומר – לספר. להמשיך לספר עוד ועוד. הרצון לקרוא לבד, וגם להבין, וגם היכולת לעשות קישורים תרבותיים, יבואו מאליהם.

הספר כתוב בנימה מפוכחת וביקורתית, ועם זאת משעשעת מאד. כיף לקרוא!

החלק האחרון של הספר הוא "מגילת זכויות הקורא", הכתובות גם כעשרה דיברות על גבי הכריכה האחורית של הספר. ככה שאם בכל זאת, בשלב מסוים, מאסתם בפטפטת הצרפתית הידועה (והחיננית לטעמי) – זכותכם לדלג על עמודים או לא לקרוא את הספר עד הסוף…

8112

מיכאל ממליץ על "חלון פנורמי" מאת ריצ'רד ייטס (אחוזת בית, מאנגלית: קטיה בנוביץ')

האם אפשר לאהוב ספר, מבלי לאהוב (כמעט) אף אחת מהדמויות בו?

מתברר שכן. פרנק ואייפריל, גיבורי הספר הזה, הם זוג צעיר, יפה, מצליח – אבל הם לא דמויות שהקורא מתאהב בהן או אפילו רוצה בטובתן (לפחות לא הקורא הזה). לכאורה, הם זוג מושלם. אבל הם יומרניים, מעמידים פנים, צבועים אפילו. הם לא מאושרים בעיירה שלהם במערב קונטיקט בשנות החמישים, ולדעתם הפתרון יהיה לעבור לאירופה – אם יברחו לשם, יוכלו להניח מאחוריהם את אי שביעות הרצון המנדנד, את חוסר השקט.

אבל לנו ברור שזה חסר תוחלת – מעצמם הם מבקשים לברוח, ואת זה הם לא יצליחו לעשות.

אז למה באמת לקרוא עליהם? כי הכתיבה של ייטס משובחת, ולמרות שכתב ספר על נושא בנאלי – התפוררות נישואיהם של זוג צעיר – הספר הזה הוא הכל פרט לבנאלי. העומק הפסיכולוגי שלו מרשים, ואם להשתמש במושג שחביב על מבקרי ספרות, הספר באמת ובתמים עוכר שלווה.

כי הוא לוקח מצב כל כך שכיח – זוגיות, ובמיוחד נישואין – ומפרק אותו לגורמים ביסודיות אכזרית ממש.

הזיוף, העמדת הפנים, השקרים הקטנים והגדולים – הכל כאן, מונח לפנינו על השולחן.

ייטס לא חס על הדמויות שלו – ומכאן, כמובן, שהוא לא חס גם על קוראיו.

ולמרות – בעצם, בגלל – כל האמור לעיל, הספר מאוד מומלץ. 229241

***

מילתא – חנות ספרים, יעקב 36, רחובות. טל. 08-6498979.

דוא"ל: milta.books@gmail.com

פייסבוק: facebook.com/miltabooks

 

 

 

מודעות פרסומת