ביקורת ספרים: "ארצות דמים – אירופה בין היטלר לסטלין" מאת טימותי סניידר

Posted on 4 במאי 2016 של

0


לרגל יום השואה, אני מפרסם מחדש ביקורת שכתבתי לפני שנתיים על הספר "ארצות דמים" מאת טימותי סניידר, שמנסה להזכיר שהשואה היא לא רק אושוויץ וברגן בלזן, ושחלק עצום מהשמדת היהודים (ואחרים) נעשה מחוץ למחנות ההשמדה – בעיירות במזרח אירופה. יש, לטענתו, איזו הטיה מסוימת בזיכרון ההיסטורי מכיוון שאחרי מלחמת העולם השניה, מזרח אירופה נשארה מאחורי מסך הברזל ורבות מהעדויות של הניצולים והלוחמים הגיעו מאזרחים שחזרו למערב אירופה.

קורא בספרים

רוב אזרחי העולם, ובוודאי אלה מהם שהתחנכו במערכת החינוך הישראלית, רגילים לקשר את זוועות מלחמת העולם השניה למספר 6 מיליון ואולי גם לביטוי המייצג ביותר של ההרג – מחנה אושוויץ. טימותי סניידר, מחבר הספר "ארצות דמים", מבקש לעומת זאת להתייחס למספר אחר – 14 מיליון; המספר הזה מתאר את כמות האנשים שנהרגו על ידי שני המשטרים הרצחניים ביותר שידעה האנושות – הנאצים והסובייטים – בין השנים 1932-1945  ובתוך אותה טריטוריה ספציפית ואדירת מימדים שמכונה על ידי סניידר בשם "ארצות הדמים" – הטריטוריה שנמצאת בין מערב רוסיה למרכז פולין וכוללת את אוקראינה, בלארוס, פולין, והמדינות הבלטיות.

ההרג ההמוני הראשון שאליו מתייחס סניידר באשר לטריטוריה הזו הוא ההרעבה המכוונת שגרמה ברית המועצות לאיכרים אוקראיינים בין השנים 1932-1933. ההרעבה הזו הגיעה בעקבות כשלון תהליך הקולקטיבזציה שניסה סטלין להנהיג, ואיכרי אוקראינה שילמו את מחיר הכשלון: כ-3.3 מיליון בני אדם מתו. בהמשך חיסל סטלין אזרחים סובייטים במסגרת "הטיהורים הגדולים" (1937-1938) ושם נהרגו כ-700 אלף בני…

View original post 958 מילים נוספות

מודעות פרסומת
Posted in: Uncategorized