חמישה עותקים מהספר “מלב אל לב – מבחר מיצירותיו של ג’ובראן חליל ג’ובראן” (תרגום: יהושע בן ציון, איריס ברעם, אלישע בן מרדכי, הוצאת אסטרולוג) יוגרלו בין הקוראים שתמכו ב”קורא בספרים” במטרה לאפשר לו להמשיך לפעול (לא משנה באיזה סכום). 

כל מי שיתרום סכום חודשי של דולר ומעלה יוכל להיכנס להגרלה הנ”ל ולהגרלות שיערכו בעתיד (הסיכוי לזכייה יהיה ביחס לגובה הסכום). אפשר לתרום כאן

עוד פרטים על הספר תוכלו לקרוא כאן למטה. 


רוצים להשתתף בהגרלה? שלחו מייל שכותרתו “מלב אל לב” לכתובת: korebasfarim@gmail.com

וצרפו את הכתובת שלכם למשלוח 

אפשר לשלוח מיילים עד יום ראשון ב-12:00 בצהריים. התוצאות יפורסמו באותו ערב. 

הספרים יוגרלו אך ורק בין התורמים ל-“קורא בספרים”.


 

ג’ובראן ח’ליל ג’ובראן

מלב אל לב

מבחר מיצירותיו

תרגומים: יהושע בן ציון, איריס ברעם, אלישע בן מרדכי

עורך: אלישע בן מרדכי 

הוצאת אסטרולוג

* * * * *

(281 עמודים, 68 ש”ח)

ג’ובראן ח’ליל ג’ובראן, היה אמן רבגוני, שנולד בלבנון, אולם דמותו עוצבה בבוסטון ובפריז. בתחילת דרכו עסק ברישום, ציור ופיסול, ומאוחר יותר פנה לכתיבת שירים, משלים וסיפורים, והחל להתעניין בפילוסופיה של הדתות. 

ג’ובראן הוא ממבשרי “העידן החדש”, את השפעת הגותו וכתביו ניתן למצוא במרבית כתבי העידן החדש במאה השנים האחרונות.   

ג׳ובראן, נער לבנוני חסר השכלה, שכל חייו עברו עליו כשהוא נתון תחת חסותן של נשים – אמו, אחיותיו, פטרוניתו – הצליח ללמוד, לזקק ולטהר את רוח התרבות המערבית, רוח העידן החדש, המרדני, המעמיד את האדם במרכז הווייתו.

אף שהיה א־מיני באופן מוחלט – כנראה שמעולם לא התנסה בקשר מיני אינטימי כלשהו, לא עם אישה ולא עם גבר – הפך ג׳ובראן למשורר הגדול של האהבה.

למרות שלא השאיר אחריו צאצאים או תלמידים – יצירותיו הפכו להיות אבני היסוד של העידן החדש.

בספר “מלב אל לב“, תרגומים חדשים ומחודשים ליצירותיו של ג’ובראן ח’ליל ג’ובראן: הנביא, המשוגע, הנודד, מיתת כלולות, הנביא והתלמיד, דברי הנביא אמרותיו של הנביא, וכן מבחר מרישומיו. 

על הילדים מתוך הנביא

הילדים שלכם אינם שלכם;

הם ילדי הכמיהה של החיים אל עצמם.

הם באים לעולם דרככם,

אך לא מכם,

ובעודם חיים עמכם,

אינם שייכים לכם.

תנו להם את אהבתכם,

אך לא את מחשבותיכם,

כי יש להם מחשבות משלהם.

תנו קורת־גג לגופם, אך לא לנשמתם,

כי נשמתם שוכנת בבית המחר,

בו לא תוכלו לבקר,

אפילו לא בחלומותיכם.

ג’ובראן חליל ג’ובראן – הערות ביוגרפיות

ג’ובראן ח’ליל ג’ובראן נולד ב-1883 בכפר בשארי, בהר הלבנון, בעת שלבנון הייתה חלק מהאימפריה העותמאנית. מרבית חייו הבוגרים ופעילותו עברו עליו בארה”ב, אף ששמר על זהותו ולאומיותו הלבנונית.

ג’ובראן עסק ברישום, ציור ופיסול, היה משורר, מספר משלים וסופר, פילוסוף וחוקר דתות, שהשפיע רבות על עידן העת החדשה. עיקר פרסומו בא לו מספריו, שהבולטים בהם היו “הנביא”, “המשוגע” ו”הנודד” שנכתבו באנגלית ו”כנפיים שבורות”, שנכתב בערבית. 8 ספריו הראשונים שפורסמו בין השנים 1905 עד 1923, נכתבו בערבית. לאחר מכן כתב ופרסם רק באנגלית – 11 ספרים שראו אור בין השנים 1908 עד 1933. לאחר מותו פורסמו כ-20 קבצים מתוך כתבים שנמצאו בעזבונו וכן פורסם אוסף המכתבים שהחליף עם מארי האסקל (פטרוניתו). ספריו היו ונשארו בראש רשימת רבי המכר בעולם. “הנביא”, “המשוגע” ו”הנודד” נמצאים ברשימת רבי המכר של המאה העשרים, בשפה האנגלית.

ג’ובראן נולד במשפחה נוצרית מרונית-קתולית. אמו, קמילה, שילדה אותו כשהייתה בת 30, היא הדמות שהשפיעה יותר מכל על שנות ילדותו. היא הייתה בתו של כומר, ואביו של ג’ובראן, היה בעלה השלישי. האב היה רוקח במקצועו, אולם עבד כפקיד השלטון העותמאני. בעקבות מעילה בכספים נשלח לכלא לשלוש שנים.

עוניה של המשפחה הדיר את ח’ליל מבית הספר, והוא למד לקרוא ולכתוב בביתו, בהדרכת כמרים, כשכתבי הקודש משמשים לו כחומר קריאה. ב-1895 בעקבות המצוקה הכלכלית, היגרה קמילה מלבנון למשפחתה בבוסטון, ארה”ב. היא לקחה איתה את ח’ליל, שתי אחיותיו ועוד אח-למחצה שלהם, משאירה מאחוריה את בעלה שהשתחרר מהכלא. בעזרתו של אחיה , השתלבה  בקהילה המרונית-לבנונית בבוסטון ופרנסה את משפחתה, מעבודתה כרוכלת של מוצרי רקמה ותחרה.

בגיל 13 ביקר ח’ליל ג’ובראן  לראשונה בחייו בבית ספר. מוריו שגילו את כשרונו האמנותי, משכו אותו אל הקהילה האמנותית-מהפכנית של בוסטון. אחד ממוריו, פרד הולנד דיי, שהיה גם צלם ומוציא לאור, פרסם את איוריו על עטיפות ספרים, כשח’ליל היה בן 15 בלבד.

דודו של ג’ובראן, שלא אהב את השתלבותו בקרב האומנים של בוסטון, שלח את ג’ובראן חזרה ללבנון, ללמוד במכון קתולי, “אל חיקמה”, בבירות. הוא נשאר שם עד 1902, למד, פרסם שירים והשתתף בייסודו של רבעון ספרותי.

בגיל 19 חזר לבוסטון, גילה כי אחותו, סולטנה, חלתה ומתה, דודו שהיה התומך העיקרי שלו, מת שנה לאחר מכן, ואחריו מתה אמו ממחלת הסרטן. אחותו, מריאנה, שעבדה כתופרת, פרנסה את שניהם.

ב-1904 הציג ח’ליל ג’ובראן את רישומיו בתערוכה בבוסטון, שם פגש את מארי אליזבת האסקל, עימה שמר על קשרי ידידות עד מותו. (מהות הקשר בין השניים אינה ברורה, והיו שטענו כי היו ביניהם קשרי אהבה, אף שמארי הייתה מבוגרת ממנו ב-10 שנים). מארי נישאה לגבר אחר והפכה להיות פטרוניתו של ג’ובראן, תמכה בו ודחפה אותו לפרסם את יצירתיו.

ב-1908 עבר ג’ובראן לפריס שם למד ציור עד 1910. בפריס החל להתעמק בפילוסופיה של הדתות – נצרות, יהדות, איסלם, בודהיזם ובעיקר בדת הבאהיית. (הוא היה ידידו הקרוב של עבדול בהאא – משושלת המייסדים של הדת הבאהיית).

ח’ליל ג’ובראן נפטר ב-1931 ממחלת כבד, בהיותו בן 48 בלבד. מארי האסקל הייתה זו ששמרה על עזבונו, ויחד עם אחותו רכשה חלקת קבר בבשארי שבהר הלבנון, והעבירה את גופתו לקבורה. מאוחר יותר, הוקם במקום “מוזיאון ג’ובראן”, הקיים שם עד היום.

עטיפה ק חליל ג'ובראן