“סוד וסבר, בוא נעופסקי!”

אפרופו קריאת ספרי ילדים בגיל מבוגר, לסדרת טיפני אייקין, שכתב סופר הפנטסיה טרי פראצ’ט, התוודעתי ממש לאחרונה. מכיוון שהכרך הראשון בסדרה יצא באנגלית בשנת 2003 ובתרגומו לעברית בשנת 2008 (בהוצאת קדמת עדן), לי ממילא כבר לא היה הרבה מה לעשות בעניין.

ולא זאת בלבד, אלא שרק אחרי קריאת הספר הרביעי, אותו חשבתי לספר בודד, הבנתי שמדובר בסדרה, והמשכתי לקרוא אותה לאחור, כאשר בכל כרך נוסף גיבורת הסדרה, הילדה המכשפה טיפני, מצעירה בשנתיים, ופרטים רבים בעלילה נארגים, מתבהרים ונטענים במשמעות בדיעבד.

לסדרה אין שם כולל, וארבעת כרכיה, שכל אחד מהם אפשר לקרוא גם בנפרד, הם (לפי הסדר הכרונולוגי) “בני החורין הקטנים”, “כובע מלא שמיים”, “חרש החורף” ו”אלבש חצות ליל” – שם יפהפה שמשך אותי להתחיל במסע הקריאה. הסדרה כולה, אגב, היא חלק מסדרת-על שיצר פראצ’ט, “עולם הדיסק“, המונה 40 ספרים, אולם גם אי היכרות קודמת עמה לא תפגום בהנאה מסדרת טיפני.

סדרת ספרי טיפני בהוצאת קדמת עדן

גיבורת הסדרה, כאמור, היא טיפני אייקין, ילדה-נערה, בת למשפחת איכרים פשוטה המתגוררת בחבל הקירטון הפסטורלי. בהדרגה מגלה טיפני שהיא מכשפה ושזה מה שהיא רוצה לעשות בחיים, כמו סבתה האהובה והמסתורית, שהייתה רועה ומרפאת כבשים מחוננת, ודמות נערצת על תושבי האזור.

לאורך הסדרה עוברת טיפני הכשרה למקצוע המכשפה על-ידי מכשפות ותיקות, ואט-אט מבינה שמדובר בייעוד עם שגרת יומיום אפורה משלו ונטולת כישופים מרשימים. עיקר עיסוקה, היא מגלה לאכזבתה, הוא לטפל באנשים ולעזור להם במצוקותיהם – החל מגזירת ציפורניי רגליהם של הקשישים, עבור ביילוד התינוקות, וכלה בשמירה על גופות הנפטרים עד קבורתם.

עוד מתברר לה, שכמכשפה עליה להתמודד לא רק עם ישויות אפלות, אלא גם עם הסכנה הנשקפת לה מבני אדם, משום שהם יראים מכוחה ועלולים לרדוף ולהרוג אותה בהאשמות שווא.

אולם תשוקתה של טיפני (וגם של הקורא) לעלילות מסעירות ולכישופים גדולים נענית גם היא: בכל כרך היא מתמודדת עם ישות אחרת שמאיימת על חייה, על חיי היקרים לה ועל עולמה, וזאת תוך גילוי תושייה, אומץ לב, חשיבה מתוחכמת וגם – אנושיות. כך, עם כל אתגר שהיא עומדת בו, היא מבססת את שליטתה בכוחות הכישוף שלה ומעצימה אותם, וגם עוברת תהליך התבגרות והבנה של עצמה, של דרכי העולם, ושל המשמעות האמתית של ייעודה כמכשפה. 

“בין קני הסוף, נמוך מאוד, קולות קטנים לחשו:
‘סוד וסבר, בובי אקטן, לא ראית את סה?’
‘איי. בוא נעופסקי ונגיד לאיש אגדול סמצאנו ת’מכספה.’ “

למזלה הרב, שומרים עליה סביב השעון, וגם בשירותים ובאמבטיה, שבט של בני פיות, שהדימוי המתקתק של פיות הוא עלבון עבורם. אלו הנאק מאק פיגלים, אנשים פראיים כחולי עור בגובה חמישה-עשר סנטימטרים, שהנאתם הגדולה בחיים היא ללכת מכות, להשתכר ולגנוב כבשים, שתמיד ששים אליי קרב ולא פוחדים משום דבר (פרט לעורכי-דין).

הפיגלים הפרועים והשטותניקים, שבדיבורם מחליפים שין בסמך, גונבים את ההצגה בכל סצנה, וכמעט לכל מצב, כולל מפגש עם המוות, מכניסים זווית של הומור וקלילות. בימים קשים אלו של מבצע (או שמא מלחמת?) “צוק איתן”, השנינות הפראצ’טית הזו, שאינה פוסחת על אף פרה קדושה, היא ממש בריזה לנפש.

נאק מאק פיגל - איור מאת פול קידבי

נאק מאק פיגל. איור: פול קידבי

אך בסדרת טיפני יש הרבה יותר משנינות מרעננת, הרפתקאות וכישופים. בדרכו החתרנית והמיטיבה, פראצ’ט שובר דימויים נדושים, מאיר אותם לעומק, ובתוך כך ממחיש ערכים ויכולות כמו ענווה, חמלה, שליטה עצמית, תבונה, אומץ לב ועוד.

על-פי פראצ’ט, למשל, מכשפה אמיתית משתמשת בכוחה בכדי לעזור לזולת – אדם או בעל חיים – ולהגן על שלום העולם. עליה לזכור בכל עת להיות ענווה ובשליטה עצמית, משום שכישרונה הוא מתנה, ולא סיבה להתנשא על האנשים הרגילים ולפגוע בהם. התנהגות כזו משמעותה שהמכשפה השתגעה.

הכישוף האמיתי, על-פי פראצ’ט, טמון במעשי היומיום הפשוטים של המכשפה, שאולי נראים כמעשי כשפים וניסים, אך למעשה מבוססים על תבונתה ועל הידע שרכשה הודות להתבוננות ולמידה מעמיקות. רק במקרים מיוחדים המכשפה נעזרת בכשפים, ובכשפים גדולים בפרט, שאחרת נחשבים למעשי רהב.  

פראצ’ט שובר גם את הדימוי המלאכי של פיות שעולה במוחנו: הנאק מאק פיגלים אמנם כעורים, חסרי תרבות ופרועים (וגם אין להם כנפיים), אך הם לעולם לא יגנבו ממי שאין לו ולא יפגעו בחלשים. לעומתם, מלכת הפיות בעלת ההופעה המרשימה היא בעצם יצור טיפש ואכזרי. גם המוות, כמובן, אינו יכול לדמיונו של פראצ’ט, ובהופעת אורח מהנה שלו בסדרה, הוא מוצג באור אנושי ומגוחך.

העולם שברא פראצ’ט אמין ומוחשי למדי. הדמויות עגולות והטוב והרע אינם תמיד ברורים ומוחלטים. לדוגמה, טיפני יוצאת להציל את אחיה הקטן והמעצבן, למרות שיש לה רגשות מעורבים כלפיו של קנאה ומיאוס לצד היקשרות רגשית, פשוט משום שזה הדבר הנכון לעשותו, ומשום שזו מחויבותה כמכשפה. בעלילה אחרת טיפני מגלה דרך מפתיעה וחומלת להתמודדות עם ישות שנראית כלפי חוץ כהתגלמות הרוע.

אישית, נהניתי במיוחד מהספר הראשון (אותו קראתי אחרון), “בני החורין הקטנים”, בו מתואר הקשר הנוגע ללב ומעורר ההשראה בין טיפני לבין סבתה המכשפה שהלכה לעולמה, וגם מהחלק הרביעי, “אלבש חצות ליל”, בו טיפני היא כבר נערה מתבגרת, והרומנטיקה מתחילה ללבלב וכמובן גם להסתבך.

” ‘אלה שיכולים, צריכים לעשות למען אלה שאינם יכולים.
עלינו לשאת קולנו למען חסרי הקול.’ “

כמה מילים על התרגום: איני מכירה את המקור באנגלית, אך הדיבור הפיגלי העילג והמשעשע הצחיק אותי בתרגומו העברי, ואני מניחה שהיה בכך אתגר. ככלל, התרשמתי שהתרגום קולח ובמשלב המתאים, אך ציער אותי להיתקל בשגיאות הגהה בולטות ובמינון קצת גבוה מדי בכל כרכי הסדרה.

נאק מאק פיגלים 2 - איור מאת פול קידבינאק מאק פיגלים. איור: פול קידבי

בשורה התחתונה, סדרת טיפני דומה לספרי וסדרות פנטסיה אחרים לילדים ונוער, אך גם שונה מהם מאוד, ולטובה. נכון, גם כאן מככבת ילדה-נערה שמגלה שהיא סוג של גיבורת-על ושעליה להציל את יקיריה ואת העולם; גם כאן תמצאו רומנטיקה והתייחסות לנושא המין (שהרי מי שגדל בחווה רואה מה עושות חיות המשק); וגם בסדרה זו יש שפע של ישויות מרושעות. 

אולם עולמה של טיפני תמים וילדי יחסית; ההתייחסות לרומנטיקה ולמין מעודנת או מצחיקה; הרוע והסבל קיימים בהחלט, אך אין התפלשות באכזריות ובחולניות לשמן; וגם אהבה והערכה לבעלי חיים ולטבע עוברות כחוט השני בכל הספרים. לאורך הסדרה פראצ’ט מתבונן על בני האדם במבט מפוכח אך גם חומל, ומציע לקוראיו תובנות חיוביות, מחזקות והומניות. ניכר שלבו מפעם בין השורות ושלא מדובר בכתיבה נוסחתית “לפי הזמנה”.

מסיבה זו ומכל שאר הסיבות שמניתי לעיל, נהניתי גם כגדולה מקריאת הסדרה, ואני שמחה שנפלה בחלקי הזכות לבקר בעולמה מלא החיים והקסם של המכשפה הקטנה, ולצחוק בחברת הנאק מאק פיגלים ולו לשעה קלה, על גבעות הקירטון הירוקות.

ציטוט לסיום של דברי הקלדה, אם שבט הפיגלים, לטיפני, מתוך “בני החורין הקטנים”:

” ‘איי, את מכספה מלידה, ללא ספק,’ אמרה הקלדה, מבטה יציב. ‘יס לך ת’חלק אקטן קטן אסה בתוכך סמחסיק מעמד, נכון? אחלק אקטן ססומר עלייך. יס לך מבט ראסון ומחסבות סניות, וסה מתנה קטנה וקללה גדולה. את רואה וסומעת מה סאחרים לא כולים, אעולם חוסף את סודותיו בפנייך, בל את תמיד תיי כמו אאדם במסיבה עם אמסקה אקטן סעומד בפינה ולא כול ליצטרף.
יס בך חלק קטן סלא מוכן סתימסי ותסרמי. את מסוסלתה סל סרה אייקין, ללא ספק. אבחורים אביאו את אנכונה.’ “

 

***

אבישג גנוסר היא ספרנית ועורכת תוכן; חובבת ספרי פנטסיה, ספרי ילדים ונוער, ספרי מסעות, רומנים ויקטוריאניים, ספרי עיון למיניהם ועוד.