השאלון עם אביבית משמרי

Posted on 6 ביולי 2013 של

3


1) מהו הספר האהוב עלייך?

הכתרתי בתואר הזה לא מזמן את "עריסת חתול" של קורט וונגוט, שאני אוהבת מילדותי. אבל כאן אזכיר דווקא ספר אחר של וונגוט שהולך אתי שנים: "יברך אותך אלוהים, אדון רוזווטר". וונגוט הוא סופר חצוף ונשכני, מצחיק ומכעיס, וכבוגרת אני מאוד מתחברת לתפיסת העולם שלו. האיורים הקטנים שהיה שותל בתוך ספריו היו כמו ממתקים בקופסא לקוראת צעירה.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?
אולי "קאיטוש המכשף" של יאנוש קורצ'אק – זה רומן סבוך ומלא פיתולים, עם המון הפתעות אבל גם חיבוטי נפש ורגשות עדינים ובעיקר אמונה עמוקה במוסר הפנימי של הגיבור-הילד. הוא התחבב מאוד אצלנו בבית והזכיר לי שאהבתי אותו בילדותי, בשם "יותם הקסם". גם "משפחת החיות המוזרות" שבה את לבי כילדה (מומלץ מאוד בתרגום החדש של דנה כספי, יצא כ"משפחת המומינים"). מעבר לזה, כילדה קראתי בסיטונות, עם עדיפות לז'ול ורן, קארל מאי, ואגדות אנדרסן.

3) מה הספר האחרון שקראת?
אני לא מצליחה להתעדכן תדיר ברבי המכר, ובדרך כלל מגיעה אליהם באיחור – הם מחכים לתורם בסבלנות אחרי המון קלאסיקות. לכן האחרון שסיימתי לקרוא הוא "קולהאס ואחרים" של היינריך פון קלייסט (מחבר "מיכאל קולהאס"). זה סופר מהמאה ה-18 שכל טקסט שלו הוא אירוע מרעיש ומהמם, שמשאיר אותי על קצה הכיסא עד סוף הקריאה.

4) איזה ספר גרם לך לתהות 'על מה המהומה'?
"שיניים לבנות" של זיידי סמית. לכאורה חומר קריאה קולח, עוקצני ואינטליגנטי, עם אמירה חברתית – מתכון מושלם. בפועל התעייפתי מאוד ונטשתי אחרי פחות ממאה עמודים.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
מוערך, אבל לא התפרסם פה מספיק: "סאמה" של אנטוניו די בנדטו שיצא בעברית לפני כשנה, והוא סיפור היסטורי כואב וחותך על התנוונות אטית של גבר בשליחות הרחק ממשפחתו. זה מסוג הספרים שדי לי להיזכר בהם ומייד צפה ועולה "חבילה" שלמה של פרטי הפרטים של הזמן והמקום שהוא מתאר, עומק הכאב שהוא מגיע אליו, קטעי משפטים שנצרבו בזיכרון, והכל כל כך חי ומאיים שכמעט מפחיד לגשת שוב. ספר שפעל עלי בצורה מאוד חזקה.

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?
לפני כשנתיים אהבתי מאוד את ז'וז'ה סאראמאגו, קראתי ארבעה ספרים שלו בזה אחר זה, וייתכן מאוד שהוא השפיע משהו מרוחו על "הזקן השתגע". אבל בשלב מסוים הרגשתי שקיבלתי מנת יתר שלו, והיום ספריו עומדים מכורכמי פנים במדף תחתון בספרייה שלי… אולי אחזור אליו פעם.

חבר יקר אחר שלי הוא פיליפ ק. דיק – סופר מד"ב פסיכדלי פורה, מרתק ורדוף (דיק מככב כדמות בשם "קילגור טראוט" בכמה ספרים של וונגוט, חזרה לשאלה הראשונה..).

7) ספר שנתן לך השראה? 

ספר ישן שקראתי רק לאחרונה והפעים אותי ביותר, ככותבת  – "האדם העשירי" של גרהם גרין. קראתי אותו בדיוק כשניסיתי לחשוב על אופני סגירת הקצוות של עלילה מסוימת. ובספר הזה נפרשת עלילה טראגית באופן קלאסי ומדויק: נפתחת בנקודת פתיחה עוצרת נשימה, מתפתחת לכיוונים מרתקים ונסגרת בצורה חותכת, מכאיבה ואופטימית כאחת. חשבתי המון על מבנה הסיפור הזה, על הדמות, על הסימטריה ההפוכה והמושלמת שבין הבחירות שלה בהתחלה ובסוף… לא יודעת מה למדתי מזה על הבעיה הספציפית שניסיתי לפתור, אבל גרהם גרין הוא רב-אמן.

8) ספר עיון מומלץ?
"תולדות היופי" של אומברטו אקו היה מצוין, עשיר ומאלף. אני גם קוראת עכשיו, באתנחתות גדולות ונעימות, את "מזיכרונותיה של תולעת ספרים" של חיים באר, שמביא תחקירי עומק מרגשים על סופרים וספרים שונים.

***

 אביבית משמרי, 44, סופרת עורכת ומתרגמת. לאחרונה יצא לאור ספר הביכורים שלה , "הזקן השתגע" בהוצאת חרגול-מודן. בעבר פרסמה טקסטים פרי עטה בכתבי העת "הליקון" ו"זוטא" ומאז שנת 2003 היא כותבת בלוג אישי בשם "כותבת מוחקת". 

מודעות פרסומת